המצווה הקנ"ב
האזהרה שהזהרנו מלהוציא דמי מעשר שני בזולת האכילה והשתיה.
והוא אמרו בו: "ולא נתתי ממנו למת" (דברים כו, יד).
ולשון ספרא:"שלא לקחתי ממנו ארון ותכריכין".
ואם הוציא ממנו איזה דבר - יאכל כנגדו, כמו שנתבאר במקומו. והזהיר את המת לחיזוק, כאילו יאמר: אף על פי שהיא מצווה - לא יוציא עליו מעות מעשר שני.
ונראה לי שכיון שציווה יתעלה להוציא דמי מעשר שני במזון בלבד, כמו שאמר: "ונתתה הכסף וגו'" (שם יד, כו) - הרי המוציא אותו בזולת המזון, כאילו נתנו למת, שאין תועלת למת בכך.