המצווה הקס"ב
האזהרה שהזהר כהן גדול מלבוא על האלמנה אפילו בלי קדושין.
והוא אמרו יתעלה: "ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא, טו).
ופירושו שכהן הדיוט נאסרו עליו הנשואין, שנאמר: "לא יקחו", ולקוחין הם הקדושין, אלא שאינו לוקה עד שיבעול, כמו שביארנו לעיל.
אבל אם בעל בלי קידושין, אף על פי שזה אסור, ומוזהר עליו ופסלה, אינו לוקה משום זה, כיון שלא נתפרשה אזהרה לכך.
אבל כהן גדול בא בו שני לאווין, אחד 'לא יקח' והוא אסור הנשואין. והשני 'ולא יחלל זרעו' והוא איסור הביאה אפילו בלי קדושין.
ובגמרא קדושין אמרו:"ומודה רבא בכהן גדול באלמנה, שאם בעל ולא קדש שלוקה, 'ולא יחלל זרעו' אמר רחמנא - והרי חלל".
ושם אמרו:"כהן גדול באלמנה, לוקה שתים: לוקה משום 'לא יקח', ולוקה משום 'לא יחלל'".
ואמנם נתייחד זה באלמנה, לפי שהיא המיוחדת בלאו על כהן גדול, והיא כשרה לכהונה, ובבעילה זו חללה ופסלה לכהונה.
אבל גרושה וזונה וחללה, הרי דינו בשלשתן כדין כהן הדיוט, כלומר, שכל אחת מהן פסולה לכהונה מתחילתה, ולא כפל איסורן על כהן גדול אלא לעניין שהזכרתי לך.