המצווה הקס"ה
האזהרה שהוזהרו הכהנים מלצאת מן המקדש בשעת העבודה.
והוא אמרו: "ומפתח אהל מועד לא תצאו" (שם י, ז). ונכפל גם לאו זה בכהן גדול ואמר: "ומן המקדש לא יצא" (שם כא, יב).
ולשון ספרא: "'ומפתח אהל מועד' יכול בשעת העבודה ושלא בשעת העבודה, תלמוד לומר: 'ומן המקדש לא יצא ולא יחלל' - הוי אומר בשעת העבודה. 'כי שמן משחת ה' עליכם' (שם , ז), אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה שאם יצאו בשעת עבודה חייבין מיתה, מנין לכל הכהנים שבכל הדורות? תלמוד לומר: 'כי שמן משחת ה' עליכם'".
ודע שיש בכהן גדול תוספת שלא ילווה את המטה, וזהו פשט הכתוב באמרו: "ומן המקדש לא יצא",
וכך נתבאר בפרק ב' מסנהדרין, שאם מת לו מת - אינו יוצא אחר המטה, ולמדו לכך ממה שנאמר: "ומן המקדש לא יצא". ונלמד מזה, שמותר לו לעבוד ביום שמת לו מת.
וכך הוא לשונם בסנהדרין, אמרו:"ומן המקדש לא יצא ולא יחלל', הא אחר שלא יצא - חלל"; כלומר: כהן הדיוט, שאסור לו לעבוד כשהוא אונן. והרי הוא מוזהר על כך, כלומר שלא יעבוד אונן, מן הלימוד הזה. וכבר נתבאר הכלל הזה בסוף הוריות שכהן הדיוט [אונן] לא יעבוד, וכהן גדול עובד כשהוא אונן.
הנה נתבאר לך שאמרו כאן "ולא יחלל", עשאהו שלילה לא אזהרה - שאין עבודתו נעשית חולין אף על פי שהוא אונן.
ופשט הכתוב שאמרו "ולא יחלל" טעם ללאו הקודם שהוא "לא יצא", כי לא יחלל. אך בשתי הפנים אין ראוי למנות את הלאו הזה בפני עצמו, כמו שמתבאר למי שהבין את הכללים שקדמו למאמר זה.
וכבר נתבאר ששלושה לאווין אלו שהם: ראשו לא יפרע, ובגדיו לא יפרם, ומן המקדש לא יצא - נכפלו בכהן גדול לבאר עניין מסוים, כמו שנכפלה אזהרתו על גרושה וחללה וזונה לבאר עניין מסוים, וששלושת עניינים שהזהיר עליהם בשלושה לאווין אלו הם בעצמם שהזהיר עליהם באמרו ראשיכם אל תפרעו. ובגדיכם לא תפרמו, ומפתח אהל מועד לא תצאו; ושמשה רבינו ע"ה הודיעם, כלומר לאלעזר ואיתמר: שבחרדתכם לצרה גדולה זו לא הותרו לכם דברים האסורים עליכם, אלא אתם נשארים מוזהרים כמו שהייתם, על פריעת ראש וקריעת בגדים ויציאה מן המקדש בשעת העבודה.
ונכפל הלאו בכהן גדול לבאר לנו שלאו זה בשעת העבודה, ועל שעת העבודה בלבד חייבין מיתה, כמו שאתה רואה שלמדו לביאור עניין 'ומפתח אהל מועד לא תצאו' ממה שנאמר: 'ומן המקדש לא יצא'; ואף על פי שחייבו בכל לאו מן הלאווין האלה שנכפלו בכהן גדול עניין נוסף, כמו שביארנו - הרי לא יתרבה בכך מספר המצוות למי שהבין מה שהקדמנו, לפי שגופיה דקרא הוא שלא יעשה דבר מכל אלו בשעת העבודה. והבן זאת.