Download Here

המצווה הרכ"ב האזהרה שהזהרנו מלקצור מה שהצמיחה האדמה מעצמה בשנה השביעית כדרך שאנו קוצרים כל שנה. ופירוש דבר זה, שאנו הזהרנו מעבודת האדמה ועבודת האילנות בשנת השמיטה, כמו שהזכרנו לעיל. והדבר שהצמיחה האדמה ממה שנזרע בה בשנה הששית והוא הנקרא: ספיח - מותר לאכלו בשנה שביעית, אבל אין מותר לקצרו אלא בשינוי מן הרגיל. והוא אמרו יתעלה: "את ספיח קצירך לא תקצור" (שם, ה), אין כוונתו שלא יקצרנו כלל לפי שכבר אמר: "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה" (שם, ו), אלא כוונתו: לא תקצרנו כדרך שקוצרים תבואת שאר שנים, כי אם כמי שקוצר דבר שהוא הפקר, בלי הכנה ובלי התכוננות, כמו שנבאר.