המצווה הרצ"ט
האזהרה שהזהרנו מלהכשיל זה את זה בסברא.
והוא: שאם ישאלך עצה בדבר שאינו בקי בו, הרי באה האזהרה מלהטעותו ומלרמותו, אלא תורהו על הדבר שאתה חושבו שהוא נכון.
והוא אמרו יתעלה: "ולפני עוור לא תתן מכשל" (ויקרא יט, יד).
ולשון ספרי: "ולפני סומא בדבר - היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו".
ואמר שלאו זה כולל גם מי שמסייע לדבר עברה או גורמה.
לפי שהוא בא לאותו האדם שסימאה התאווה את ראייתו ונעשה עוור, ועוזרו בתעייתו, או יכין לו סיבות עברתו.
ועל דרך זו אמרו על המלווה בריבית והלווה בריבית ששניהם עוברים משום "ולפני עור לא תתן מכשל".
לפי שכל אחד מהם עזר לחברו והכשיר לו השלמת העברה.
והרבה דברים מסוג זה אומרים בהם, "עובר משום 'ולפני עור לא תתן מכשל'".
ופשטיה דקרא הוא מה שהזכרנו תחילה.