ב"ה, כ"ב מנ"א, תשי"א ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו - שמפני כמה סבות נתאחרה המענה עד עתה - שבו מודיע על מקרה שקרה עם זוגתו תחי' ומבקש תקון בעדו ובעדה:
א) הנה יפריש לצדקה 3/2 סלעים של תורה לצדקה בעבורו וכן כסכום הזה לצדקה בעד זוגתו תחי', ואצ"ל זה בבת אחת, ויוכל לסלק זה מעט מעט, ומה טוב אם יוכל ליתן זה כארבעים פעמים. שיעור הסלע של תורה יוכל להודע במחנו ע"י השיעור שנותנים לפדיון הבן שזהו חמש סלעים.
ב) ישתדל בהשתדלות היותר גדולה בענין של שלום בית בינו ובין זוגתו תחי' היינו שיזהר בזה בתכלית הזהירות, וידוע מרז"ל נשים דעתם קלה ואשה דמעתה מצוי' ולכן טוב שיהי' הוא המוותר מצדו להפיק רצונה ובפרט במילי דעלמא, ואם בכל עת הפליגו רז"ל במעלת השלום בית, עאכו"כ בעש"ק, ואנו עתה כולנו בעש"ק לאחר חצות, כי קרב קץ גלותנו וביאת משיחנו.
ג) בטח ידוע לו שהתקוני זהר מחולק לארבעים חלקים החל מער"ח אלול עד יוהכ"פ, ויאמר בימים אלו את השיעור המגיע לכל יום ויום.
ד) מובן מעצמו, שעד לאחר יוהכ"פ צריך הוא להזהר ביותר בקיום ג' השיעורים השוים לכל נפש, בחומש תהלים ותניא, מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר.
יש לשער שההעלם וההסתר ביותר יהי' אצלו בנוגע לסעיף הב' היינו בנוגע לשלום בית; כי ידוע שגדול השלום וכל התורה כולה דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ובפרט בגלות זה האחרון שכמרז"ל ביומא ט' ע"ב בא בסיבת העדר השלום, וכל כמה שמתקרב קץ הגלות הרי ההתאבקות מצד שכנגד הוא ביותר בנוגע שלא להניח לעשות שלום בעולם כלל ובין איש ואשתו דלמטה שהם בדוגמת איש ואשה דלמעלה בפרט, אבל לפום גמלא שיחנא, ובודאי נותנים הכחות ע"ז לעמוד בנסיון. ועייג"כ קונ' החלצו.
וע"י כל הענינים הנ"ל הנה בטח סר וכו' וחטאתו תכופר. ובפרט שאינו אלא ספק בעלמא כפי הנראה ממכתבו.
מהנכון למסור כללות תוכן מכתבי גם לזוגתו תחי' כי בטח גם היא נעצבה לבה מהמקרה אשר קרה להם והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט בכל הנ"ל בפרט, וממצבו בגו"ר בכלל. - כבקשתו הזכרתים על הציון.
בברכה.