ב"ה, ט' מרחשון, ה'תשי"א
שלום וברכה!
במענה על מכתבו המהיר. זה כמה פעמים בקשתיו וגם הזהרתיו שלא יהי' בעצבות ולא מרה שחור'דיג.
והטעמתי לו אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ברך אותו פעמים רבות וצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וכפסק הש"ס.
וחס וחלילה להטיל ספק כל שהוא בזה, או להחליש כח בטחונו שמלבד כל מאמרי רז"ל המבוארים[1] גנות דבר זה הנה זה ג"כ מקלקל ח"ו את הצנורות. וזהו לשון הזהר פ' תצוה דקפ"ד, ע"ב:
תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר והוא אקרי אבן טבא ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא. אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה דינא בקבליה, כגוונא דא (תהלים ק) עבדו את השם בשמחה, וחדוה דב"נ[2] משיך לגביה חדוה אחרא עלאה.[3]
און עס איז שוין צייט ער זאל אנהייבן פאלגן אין דעם.
בברכת כ"ט ורפואה קרובה בפרט,
מנחם שניאורסאהן