דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ באגרתו על דבר חובת כל בני ישראל בלימוד תורת החסידות אין נזקקים לביאור נוסף. מובנת ג"כ שייכות ההתעוררות ללימוד דא"ח ליום יט כסלו, באשר יום זה הוא ראש השנה לחסידות1 , והוא "מסוגל להתחזק ולהתעודד בלימוד התורה הנגלית ודא"ח, להתמסר לעבודת התפלה ולהתעורר לבירור וזיכוך המדות שעפ"י חסידות ואהבת רעים עד בלי גבול"2.
ומובנת עוד יותר שייכות הפצת לימוד הדא"ח בכל החוגים של אחינו בני ישראל יחיו לענין די"ט כסלו - ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר "דער עיקר ענין פון יפוצו מעינותיך חוצה3 האט זיך אנגעהייבען נאך פטרבורג. פאר חסידות איז געווען, אז ניט יעדער איד האט געקאנט משיג זיין אלקות. דערצו האט מען געדארפט האבן א העכערע נשמה. אדער, ווער עס האט ניט געהאט קיין נשמה גבוה, איז דורך דעם וואס ער האט מתקן געווען אלע ענינים וואס דארפען האבן תיקון און האט זיך מזכך געווען. חסידות האט אויפגעטאן, אז יעדער איד זאל קאנען פארשטיין א ענין אלקי און דאס דערהערן. דאס האט זיך אנגעהייבן דער עיקר נאך פטרבורג דוקא. וויילע נאך פטרברוג איז ער (כ"ק אדמו"ר הזקן) נתעלה געווארן אין א העכערע מדרי'"4.
* * *
על שאלת הבעש"ט מתי יבוא - דייק המשיח בתשובתו בהביאו לשון הכתוב (משלי ה, טז): כאשר "יפוצו מעינותיך חוצה". ידוע אשר מי מעין אין למעלה מהם, ובכל מקום שבאים, אף אם למרחוק הוא, דין מעין להם, ובלבד שלא יופסק החיבור שלהם ההתקשרות עם מקורם, כי מי מעין שהפסיקום שוב אין להם דין מעין5.וככל הדברים האלו דורשים מאת כל אחד ואחד מאתנו: א) להפיץ ב) המעינות ג) גם חוצה. ואי אפשר לכל זה אלא ע"י התקשרות שאינה פוסקת עם המקור, התקשרות הולכת ומתחזקת עם הנשיא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ מקור הפצת מעינות אלו בכל קצוי תבל.
ועינינו תחזינה בקיום הבטחת משיח צדקנו אשר אז "יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה" ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה.
מנחם שניאורסאהן
ר"ח כסלו ה'תשי"א ברוקלין נ.י.
1) ראה עד"ז מבוא לקונטרס ומעין ע' 18-15, -.
2) מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בקונטרס י"ט כסלו תש"ח (קונטרס נב).
3) לשון מענה המשיח אז יבוא - הובא מהבעש"ט באגרתו הידועה ע"ד עליית הנשמה שלו בראש השנה שנת תק"ז (נדפסה בסוף הס' בן פורת יוסף. בס' מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו (לבוב, תרפ"ג. וכותב המו"ל שהעתיקה מן המכתב - כת"י חתנו של הבעש"ט הרה"צ וכו' ר' יחיאל - החתום בעצם כי"ק של הבעש"ט). בס' גנזי נסתרות (ירות"ו תרפ"ד) ח"א סימן ס"ה. בס' בעש"ט (לודז', תרח"ץ פ' נח הגהה יג[)]. - וחלק ממנה בתחלת ס' כתר שם טוב. וס' לקוטי אמרים להה"מ ממעזריטש[)].
4) שיחת יט כסלו תרס"ח (תורת שלום ע' 98) והועתק כאן בקיצור לשון. עיי"ש.
5) כך היא הכרעת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (שו"ת יו"ד סימן קסד ס"ב. וראה ג"כ צ"צ שער המילואים ח"ג למקואות פ"ה מ"ו), וכדעת תוד"ה שמא בכורות (נה, ב), פיה"מ להרמב"ם, הראב"ד הרשב"א, הריב"ש (הובא בד"מ), פרישה ועוד "וכפשט המשנה והפוסקים" (ש"ך ליו"ד סר"א סק"ל).
והנה דעת הטור והשו"ע (שמעתיק לשון הטור) צ"ע בזה (כך כותב הב"י ביו"ד סר"א). שיטת המהרי"ק (הובאה בב"י) דאם עדיין לא נחו מזחילתן גם בנפסקו ממקורן דין מעין להם - (ויש לומר דגם לשיטה זו הוא רק לטהר בזוחלין, אבל לא לזבים או אפילו לטהר בכל שהוא - ראה ש"ך סר"א סק"כ) - וראה שו"ת חת"ס חיו"ד סר"ט.
אבל גם לדיעות אלו, כיון שנפסקו ממקורם אין ביכולתם להמשיך דין מעין על בריכת מים. ואכ"מ.