ב"ה, כ"ג שבט, ה'תשי"א
שלום וברכה!
במענה על מכתביו מימי י"א וי"ז טבת, ד' וט"ו שבט - אף שכבר עניתי במקצת ואישרתי קבלת הרשימות והפ"נ שקראתים על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר בעת רצון.
ואתחיל בעיקר והוא בענין בריאות הגוף. פסק הרמב"ם בהל' דעות רפ"ד והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא כו' ובטשו"ע או"ח סתקע"א ס"ב: ת"ח אינו רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים כו' ומלמדים וכל העוסקים בצ"צ דינם כת"ח ואמר הה"מ (נדפס בהתמים ח"ז עכ"ח) אז ס'וערט א קליין לעחיל אין גוף ווערט א גרוישער לאך אין דער נשמה. פסק אדה"ז באגה"ת פ"ג דמצי לצעורי נפשי' על עבירות שבידו רק כשישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל. ואחרי כל הדברים האלה הנה, לדעתי הי' צריך לשים לב להטבת מצב בריאותו הגשמי ע"י אכו"ש ושינה באופן המתאים להנ"ל ואם נחוץ לזה אכילת במ"מ קודם התפלה ומכש"כ שתית תה חלב וכיו"ב וע"ע נזהר בזה יתיר מנהגו זה ומכאן ואילך יעשה את הנ"ל ומבלי להחמיר ע"ע בזה ובכיוצא בזה, והשי"ת בטח יצליחו לעשות פון גשמיות רוחניות.
נהניתי במאד ממחשבתו שכותב לשלח מהת' לביהמ"ד שבמחנם ללמוד שם דא"ח או לחזור מקצת מאמר דא"ח ומהנכון באופן שיבינו השומעים ולא עוד אלא שגם ימשיכו את לבם ע"י הקדמה דסיפור וכיו"ב (הלקוח משיחות וכו') ומלבד התועלת להשומעים וגודל השכר להחוזרים דמאיר עיניהם הוי' הנה תועלת נוספת ג"כ בזה שמתרגלים התל' עי"ז להשפיע דא"ח ולהשפיע בעניני דיר"ש גם על אלו שלע"ע אינם מאנ"ש שסו"ס זהו תפקידם להיות נרות להאיר, והאריכות בזה אך למותר...
מש"כ בענין חלום שרצה להתענות ת"ח כו' לדעתי טוב עשה שלא התענה וחילי' לאורייתא דוקא. ויעויין מש"כ הט"ז הובאו דבריו בשו"ת הצ"צ שער המילואים סס"ב עיי"ש.
מהטעם שכותב בתועלת למוד מסכת למיגרס (שנתוספה ידיעה שטחית עכ"פ בעוד מסכת) - מטעם זה גופא הייתי מנהיג אי איישר חילי ג"כ למוד למיגרס בדא"ח (אף שבדא"ח נוגע ביותר בכלל הלימוד בפנימיות) וכגון די חסידישע סדרה וכו'.
בענין בריאותו הטוב תקותי שאם יתנהג כנ"ל בתחלת המכתב בטח ילך מצבו הלוך וטוב ויבשר בשו"ט בזה בהקדם היותר אפשרי.
המחכה למכתב מבשר טוב בכהנ"ל ובפרט בנוגע לבריאותו הטוב, ופ"ש כל חבורתו תי',
מנחם שניאורסאהן