ב"ה, כ"ז טבת, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכ' מי"ד טבת, בו כותב ע"ד חזרת הדא"ח והתועדות שערך במשך ימים אלו, ות"ח ת"ח על הודעות בשו"ט הנ"ל, כי אם בכל עת היו רעבים וצמאים לקבל בשו"ט ואין טוב אלא תורה ומצוה, הרי עאכו"כ בזמננו זה ובפרט במקומות רחוקים לפ"ע (פי' רחוקים ברוח, כי הריחוק במקום בענינים כאלו אינו נוגע כלל, אף שלפעמים משמש הוא סיבה להריחוק ברוחניות).
מובן מעצמו שאין זה אומר שכל הדברים נעשים במילואם כי לצערי אין זה כלל, וכבר אמרתי לו כ"פ שהאחד מתפקידיו הראשים הוא ע"ד שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר "אז א גוטער מלמד הייסט ניט וואס ער לערנט מיט דעם תלמיד די ענינים, נאר אז ער לערנט עם אויס אז ער זאל אליין קענען לערנען, און ניט נאר מצליח זיין מיט א תלמיד א שקדן ומתמיד, נאר ער איז א בר פועל מלמד, אויף מצליח זיין אין א תלמיד א עצלן און מיט ניט גוטע כשרונות" וככל הדברים האלה הוא גם בנדון דידי' שמראשי תפקידו הוא מאכען פרומע אידן וחסידים... ושסו"ס יתפשט זה בהחבל כולו ולא להסתפק בזה בחזרת דא"ח ושהרגיל את שומעיו לשמוע ושינדבו אח"כ בשביל המוסדות, אלא לעורר בהם הרצון שהם יתבעו את הנ"ל וכיו"ב, והעיקר להשתדל לעשות את... לסביבה חסידותית, שלזה מוכרח הדבר שיתיישבו בשם עוד אחדים מאברכי אנ"ש, ואשר לכן בקשתיו כמה וכ"פ להשתדל ולהתענין במה יוכלו שם למצוא מקום לפרנסה מאברכי אנ"ש הידועים לו ויודע מהותם וטבעם ודרישתם, ולדאבון הנה בזה לא נעשה מאומה.
ולא עוד אלא שחושד אני בו, שגם הוא מביט על היותו... ודירתו שמה, כענין של שלוח לארץ גזרה, ומצפה בכל יום ויום לה"יעוד המקווה" שיצא ידי חובת גלות ויוכל להיות בשעה טובה ומוצלחת בברוקלין או בוויליאמסבורג, מובן אשר מחשבות כאלו במשך כל העבודה א"א שלא יפריעו ושלא יגרמו גרעון במילוי התפקיד בהשליחות כדבעי, וזהו נוסף על שבכלל אין זה ענין הפנימי וכמאמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) מובא בתורת שלום עמוד מ"א, וז"ל "זיי זיינען מיט קבלת עול כו' מי מיינט א אנדער זאך, מי וואלט שוין וועלען פון דאנען אוועקגיין כו' הגם מי טוט, נאר מי וואלט שוין וועלען דאס אפטאן כו' באמת כו' ואו מי איז דארפמען דארטען זיין, און נאך דעם וועל איך זיין אין א צווייטען ארט כו', אבל כ"ז איך טו דאס דארף איך דא זיין, כו' ווארעם דאס איז א הוראה אויף דעם אמת'קייט פון דער זאך", עיין שם באריכות, ועאכו"כ בענינו, אשר עבודתו עתה היא עבודה עיקרית וכמו שהפליגו רז"ל בלהוציא יקר מזולל כו' ועל יסוד הנחה הנ"ל אז וואו מ'איז דארפמען דארטען זיין - אזי הי' הוא משתדל להביא לשם מאברכי אנ"ש כדי שלא יהי' גלמוד, ועתה רצונו הוא להיפך, כי כאשר יהי' גלמוד הרי סו"ס ירחמו עליו וישחררוהו משעבוד הגלות...
בברכת הצ' בעניניו הכללים והפרטיים.