ב"ה, כ"ז ניסן, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
זה זמן רב שלא שמעתי ממנו, ובטח זהו סימן טוב כמנהג החסידים אשר כאשר הכל טוב שלום ובמישור אין כותבים, ויה"ר אשר יהי' כן הן בנוגע לגשמיות והן בנוגע לרוחניות, ואעפ"כ הרי ת"ח אם יודיע עד"ז גם בכתב.
כן אתענין לדעת מהנעשה עם בנו שי' אשר ביקר אצלי לפני כמה חדשים, אם ממשיך הוא בעבודתו בתור עובד בעתון, ואיפוא הסתדר אם באה"ק ת"ו או במקום אחר, ובכל אופן בטח הוא משתמש בהשפעתו על בנו שי' להוסיף לו בענינים הנוגעים ליראת שמים בכלל ולדרכי החסידות בפרט, ישנם כמה הורים אשר או שמתביישים לדבר ע"ד ענינים כאלו עם ילידיהם או שאומרים לנפשם אשר בטח לא יועיל וכשם שמצוה לומר כו' כך מצוה שלא לומר, אבל ע"פ מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כמה פעמים, הנה אין הדבר כן, וחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, וזה אפילו כשבאה מסתם יהודי, ועאכו"כ כששומעים דברים המעוררים מקרוב ומי יאמר מאב, אשר עפ"י המבואר בחסידות הרי הא עצם אחד עם הבן, הרי גדולה ביותר האפשריות והמהירות בזמן שיתקבלו דברי ההתעוררות, ובפרט שבמקרה כזה הרי בטח יהיו דברים היוצאים מן הלב, וכלשוננו בתפלותינו כרחם אב על בנים.
בברכה לנחת חסידישן מבנים וגם מעצמו.