ב"ה, כ"ה סיון, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
קבלתי מכתבו מא' פ' בהעלותך, בו מתאר מצבו בביתו, שזהו הזיווג שני אצלו (עם הראשונה נתגרש) והשלום בית אינו כדבעי:
אינו כותב פרטים אם הגט עם הראשונה הי' ברצונה או שהכריחוה ע"ז, ואם הי' באופן השני, ואין יודע איפוא נמצאת עתה לבקש מחילה אצלה, הנה יקח מנין אנשים ויבקש מחילה בפניהם שלא בפני', ועוד בנוגע להשלום בית, הנה יבדוק המזוזות בביתו, וצריך עד כמה שאפשר בזה להעביר על מדותיו, וכבר אמרז"ל נשים דעתן קלה כו' ודמעתן מצוי' כו' ודיין שמצילות אותנו מן החטא וכו' ובפרט שמגדלת ילידיהם, וכמו שכותב שבנו לומד בישיבת ליובאוויטש, שבטח בזה חלק גם לזוגתו תחי' וכמו שכותב שכל העת עזרה לו וכו' וזיווג שני לפי מעשיו כו', ובאם יתנהג ככה יש לקוות שמצבו בשלום בית יוטב ויוכל לבשר בשו"ט בזה.
וצריך הי' לשמור האמירת תהלים (לכל הפחות כמו שנחלק לימי החדש) אחר תפלת שחרית בכל יום, וכל המוסיף ומרבה ה"ז משובח, וגם ללמוד בכל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י מהסדרה של השבוע, ולמצוא ידידים שיפעלו על זוגתו וילידיהם שיחיו לקרב את הלבבות ואם גם - לפי כתבו - יש לו כמה טענות לזוגתו תחי', הנה צריכים לזכור שגלות הזה הוא שבא בעון שנאת חנם, במילא התיקון ע"ז הוא אהבת חנם פי' אהבה גם במצב כזה שאין לו כל יסוד גם ע"פ תורה, ואעפ"כ מאנט זיך אהבה לפ"ע השנאת חנם שעי"ז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, וכשיתנהג [כן] כל אחד בד' אמות שלו במילא יפעול זה בחלקו בעולם. וכשכללות עם ישראל יתנהג ככה, במילא יופעל הזיכוך בעולם שזה ימשיך גילוי המשיח מיד, וכמבואר בתניא פרק ל"ז עיי"ש.
בטח נותן לצדקה לכה"פ ביום ב' וה' ונכון שיתנהג כן בכל יום לפני תפלת שחרית (כמובן לבד ש"ק ויו"ט).
בברכה להודיע בשו"ט בקרוב בכהנ"ל.