ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ה תמוז בצירוף הפ"נ, הנה אקראהו בעת רצון על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ומ"ש במכ' הסיבות במה שעבודתו בהפצת דא"ח קלושה היא הנה אף את"ל שהסיבות צודקות הן, הנה אין זה נוגע אלא לענין שכר ועונש, אבל הענין הבא עי"ז אינו מתמלא ע"י ההצטדקות, וכל יום שעובר ומי יאמר כשעובר שבוע, חדש ושנה וגם שבוע של שנים, ה"ז אבדה שאינ[ה] חוזרת והימים הם ימים חסרים ולא ימים שלמים, והאריכות בזה אך למותר, כי ממ"נ אם יפעול, יפעלו גם השורות האלו, ובאם זה אין מועיל, מה יועיל אם אכתוב לו עוד עמוד, כיון שאין הדבר תלוי אלא ברצון כי היכולת בידו היא והשי"ת יזכהו שיביא הדבר לפועל בהקדם האפשרי. ובקרוב ממש ירגיש ענין החסרון מה שחסר לו עי"ז, וכידוע הפתגם אשר כשמרגישים שיש דבר אי-בסדר וצריך לתקן, הרי הרגש זה גופא הוא התחלת התקון.
מעיר במכתבו שעורר את אחד הת'... שישתתף אתו בפעולה, והנה גם הנ"ל מתאונן במכתבו אלי על דבר הבדידות שלו ועוד סיבות בהעדר הפעולה, ויכול לאמר לו בשמי שכתבתי לכת"ר שי' אודותו, ותקותי שבאם רק יכול הנ"ל להצטרף להפצת הדא"ח בטח תספיק הזכרה זו להמשיכו לזה.
אינו מזכיר מאומה במכ' ע"ד בריאות ב"ב שיחיו, ובטח הכל שלום והשי"ת יזכהו שיפעול בכיוון הנ"ל ובקרוב ממש.
בברכה המחכה לבשו"ט.