ב"ה, י"ב מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
... הנה בכלל הסברא נכונה היא לדעתי. אלא שאין למהר בהעלי'. ומופרך הדבר שתהי' בשנת השמיטה בשנת תשי"ב. והעיקר צריך לסדר שאלת הפרנסה באה"ק ת"ו, כיון ששם אין הדזוינט תומך וגם לא מוסדות אחרים, ע"פ הידוע לי, משא"כ בצרפת.
ועוד זאת, אשר בכלל ראוי הוא בעזה"י להביא תועלת במקומו, ובה בשעה שבצרפת יש לו מקצוע בישיבת תומכי תמימים, הנה איני יודע אם ימצא מקום פנוי עד"ז באה"ק ת"ו.
ובטח ידוע לו, אשר כמה מהעסקנים הנמצאים שם אין להם מקצוע בעסקנות. וגם אלו העסקנים גם עתה הרי זה קשור בחיכוכים ופאליטיקע במדה גדולה יותר מאשר בחו"ל.
ואף כי נתבאר הדבר בדא"ח בענין המחלוקת וכיו"ב שנמצא באה"ק ת"ו יותר, אבל הביאור מאכט ניט לייכטער די זאך, ואדרבא. ובמילא צריך להתחשב עם שינוי זה.
והשי"ת יתן לו הדיעה הנכונה, להחליט בטוב לפניו ולזוגתו שיחיו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בנוגע לשאלתו אם מותר להפסיק בתפלה בביטוי מלות נוספות בזשארגאן: הנה באמת, אין בזה חילוק בין לה"ק וזרגון, כי החשש הוא מפני ההפסק ולא מצד הלשון.
ואף שלא שמעתי בזה הוראה, וידוע ג"כ כמה סיפורים מהחסידים הראשונים שהיו מוסיפים כמה מלות בתפלה, אבל בכלל, אין דעתי נוחה הימנה. והנקודה היא - שאם זה מועיל לכוונת התפלה ולפעולתה, הרי יש אולי למצוא היתר לזה. אבל קשה להבחין ולדעת על ברור, אם זה בא מצד התפשטות דנה"ב, שגם לה יש אחיזה והתפשטות בהתגברות דתפלה, וכמבואר בענין פלשתים דקדושה ולעו"ז (עיין בתו"א ותו"ח ר"פ בשלח, ובקונטרס התפלה וקונטרס העבודה בסופו בענין ההתבוננות בכללות) או שזה בא בדרך דבור מעצמו מצד הנה"א. ובמילא השאלה: למה להכנס בספיקות?
ההיתר ע"פ נגלה מבואר בשו"ת אמרי יושר (להרב מטרנא) ח"ב סק"ט (בדיעבד) ובנימוקי או"ח (לבעהמ"ס מנחת אלעזר) סק"א (אפילו לכתחילה).
מוסג"פ קונטרס מילואים לרשימות מגילת איכה שהו"ל שבוע העבר. והשי"ת יזכה את כאו"א מאתנו, להיות כלי קבול מתאים לתורת נשיאנו רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולקיים תכליתה ג"כ, בגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
בברכה לאריכות ימים ושנים טבות עם כל הפירושים לו ולזוג' שיחיו,