ב"ה, י"ג שבט, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מה' טבת בו מבאר מצבו איך שבמסחרים ועסקים שונים שעשה, הנה לע"ע לא הי' בהצלחה, וכנראה שתמה על זה, אף שבתחלת מכתבו כתוב כבר התירוץ, וכנראה שלא התבונן בזה, כי מתחיל במכתבו, שבלי שום התעוררות מצדו קבל מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ומעתיק גם הלשון "להסתדר בשידוך טוב ויתעסק בעסק המוכשר לו" ותיכף אחר זה מבאר איך שהתחיל בעסקים וכו'. בה בשעה שכ"ק מו"ח אדמו"ר ברור כותב לו, שיסתדר בשידוך טוב ויתעסק בעסק, והתחיל הוא בענין האחרון מבלי לעשות הכנה לזה כפי הוראת צדיקו של עולם נשיא ישראל.
והנה בכלל אין מההכרח לחפש ראיות וכו' מפני מה כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר וחיבר שני הענינים ביחד, ולא עוד אלא שהתחיל בענין השידוך ואח"כ העסק. אבל יש לפרשו ע"פ מאמר רז"ל המובא ג"כ בלקו"ת ס"פ ברכה, שהברכה לאדם הוא בשביל אשתו, עיין שם הטעם. ואף שלכמה אנשים נותנים פרנסתם בלא"ה או ע"ח העתיד, אבל ברכה הוא דוקא בשביל אשתו, שבמילא ברור שהי' לו לקיים הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר להסתדר בשידוך טוב וכמרז"ל שדרכו של איש לחזור וכו' וחתן הוא ע"ש נחות דרגא, ודברי צדיקים קיימים לעד, שכיון שהורה לו להסתדר בשידוך טוב, הנה אם לא יבלבל בבחירתו יזמין לו השי"ת, ובודאי אח"כ יקוים בו מרז"ל עה"פ להניח ברכה אל ביתך, ובודאי למותר להעיר אשר תומ"י צריך להוסיף הן בלימוד הנגלה דתורה והן בלימוד החסידות. וזה ישמש לו צנור וכלי נוספים להמשכת וקבלת ברכת השי"ת בכהנ"ל.
במה שהעיר בענין הבחירה דשרים שלמעלה בנוגע לישראל ולאומות - לא ביאר קושיתו וואס קוועטשט עם. ובקיצור הענין: א) השרים ומלאכים אין להם בחירה כלל ואינם אלא כגרזן ביד החוצב בו (דרך מצותיך מצות מילה פ"ג. ועיין ג"כ לקו"ת בהר לח, ב).
ב) ישראל מקבלים כל עניניהם גם הגשמיים רק מצד הקדושה, היינו ממה שבטל אצלו ית' בפועל, כי חלק הוי' עמו (אגרת התשובה פ"ו. דרמ"צ שם).
ג) מה שלפעמים יש מישראל שמקבלים מהיכלות הסט"א - הוא רק ע"י עשיתו הרע בעיני ה', וגם זה רק לפי שעה (קונטרס ומעין מ"ז).
ד) האומות מקבלים כל עניניהם (מחיצוניות רצון העליון שמשם הוא חיות סטרא דלעו"ז, היינו) מהיכלות הסט"א, שאין מאיר שם אלקות בגילוי כי אם בהסתר פנים ומרגישים ישותם - והא בהא תליא - (קונטרס ומעין מאמר ב-ג) ובדרך ממילא ובמכל שכן הוא כן באומות אשר חלק אותם להן. ולכן לא נצטוו על השיתוף משא"כ ישראל עם קרובו.
בברכה המחכה לבשו"ט.