ב"ה, ח' אדר, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו מג' אדר, אשר הרגיע את רוחי אחרי ששמעתי אשר לא הי' בטיב הבריאות בחזירתו מכאן לעירו... וכנראה ממכתבו כבר ת"ל חזר לאיתנו.
וע"ד הצחות י"ל ע"פ מרז"ל לאיתנו לתנאו, שתנאי התנה הקב"ה שיקיימו ישראל התומ"צ ויתקיימו השמים והארץ, וידוע המבואר בספרי מוסר ובספרי חסידות אשר השמים כולל כל ענינים הרוחניים והארץ כוללת כל הענינים הגשמיים, ואצל איש ואשה הישראלים הנה קיום דברים אלו תלוים בקיום התומ"צ שהם הם הצנורות והכלים לכל עניניהם וכמ"ש אם בחקותי תלכו גו' ונתתי גו'...
נהניתי לקרות בסיום מכתבו אשר ביום א' העבר צריכה היתה להיות אסיפת נשי ובנות חב"ד, ובטח היתה בהצלחה ובאופן שעוד גדל אצלן הרצון להוסיף אומץ בעבודתן לימים יבואו ובפרט בחדש אדר שעוד מתחלת החדש הרי מרבין בשמחה מפני חג הפורים שבו, ואשר אף שגם על חנוכה ופסח אמרז"ל שאף הן היו באותו הנס, הרי מובלטה ביותר השתתפות הנשים בימי הפורים.
ולסיים בד"ת מה דמתחיל במכתבו הוא, בענין נתינת שלום לרבו וציין ג"כ לשו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ט"ז, הנה יעויין בנ"כ השו"ע. וידוע שזהו ג"כ מהחילוקים דבין בני ארץ ישראל ובני בבל - וכמובא בספר חלופי מנהגים, ובאשר אין הספר מצוי הנני מעתיק הציונים. ברכות כז, ב. נזיר כ, ב (עיי"ש חילוק גירסת הרי"ף והרא"ש) ובמעדני יו"ט שם. ב"ק עג, ב ובתוס' ויפ"ע שם. שבועות לב, א (עיי"ש). בירוש' ברכות ונזיר שם.