ב"ה, כ"ד אדר, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
זה עתה נתקבל מכתבו ממוצש"ק פ' תשא, כן בעתו נתקבל מכתבו הקודם.
ונבהלתי למה שכותב בו ע"ע, וכבר סיפרתי כמה פעמים מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שסיפר לי, אשר נכנס אליו אחד ליחידות ושאל תיקון על איזה ענינים, ובשעת מעשה תיאר מצבו הרוחני באותיות מבהילות, וענהו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ידוע חומר הענין דלשון הרע שאסור לספר על חבירו וגם על עצמו וד"ל.
ולפע"ד יש להוסיף ביאור בזה ע"פ הידוע בכמה מקומות בחילוק דלה"ר ומוציא שם רע.
אשר מוצש"ר הוא בדבור שקר, ולה"ר הוא אפילו כשמספר אמת, ועיין* בפירוש המשניות להרמב"ם ספ"א דאבות. הל' דעות ז, ב. ובכ"ז גדול האיסור על פי המבואר בחסידות אשר כשמתאר חסרון של חבירו או אפילו של עצמו, הרי לפעמים תכופות ממשיכים ומגלים את החסרון מעולם המחשבה לעולם הדבור, אשר מובן שכל זמן שנשאר במחשבה אינו פועל פעולה, משא"כ כשבא בדבור ובמילא מזיק, וכלשון רז"ל, לישנא תליתאי ועאכו"כ בענין של כת"ר שי' שהמשיך זה גם בכתב היינו במעשה.
והשי"ת יצליחו להחליט בעצמו להחזיק בהקו דועשה טוב, היינו בהמשכת אור בנפשו ובחלקו בעולם ע"י תוספת אומץ בתורה ומצות ובמאור שבתורה זוהי תורת החסידות, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך הרי עאכו"כ הרבה אור.
ידוע שע"פ טבע הנה מי שאומנתו טבחא, הוא מקו הגבורות, וכמרז"ל (שבת קנ"ו ע"א) ואפשר שזהו ג"כ הסיבה למה שכותב במכתבו על עצמו. ובכל זה הרי זה תכלית העבודה להפוך מדותיו הטבעים, וכשיתעסק בזה, בטח יצליח.
מעות פורים ששלח בעדו ובעד ב"ב שיחיו נמסרו למטרתם, ואף שזכין לאדם שלא בפניו, הנה בכ"ז מפני ענין חינוך שבדבר (יעויין בקדושין ל, א שחינוך הוא עד כ"ד שנה) הנה מהראוי שבנו... שי' יתן בפ"ע איזה פרוטות למגבית הנ"ל נוסף על מה שנתן בעדו הוא...
מוסג"פ הקונטרס שהו"ל ובטח יזכה בתוכנו את הרבים.
בברכה לחג המצות כשר ושמח.