ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו בו מודיע טוב אשר אנשי קהלתו החליטו להוספה הגונה על משכורתו, ומה שנהניתי בזה הוא אשר זהו סימן שמוקירים ענין של רב ומורה דרך התורה והמצוה, ובטח נודע לו מפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר צריך להשמר בהרגש של שביעת רצון כי ע"פ רוב משתמש בזה היצה"ר להסביר להאדם אשר הוא כבר עשה דיו והראי' שאפילו הזולת מודה על זה ולא עוד אלא שמביעים הכרתם זו בפומבי, ואז נוסף ע"ז שבתורת המדות ה"ז ענין בלתי רצוי, הנה מפריע לעבודה כדבעי מכאן ולהבא ומי יאמר לתוספת בעבודה כפי דרישת השעה, ואדרבה בכל מאורע כזה צריך לעשות דו"ח בעצמו, ומה כשעשה במדה שעד עתה מכירים לו תודה וניכרת פעולה הרי אם הי' ממלא תפקידו כדבעי במלוא מובן המלה הרי הי' נעשה כ"פ ככה וא"כ יש לייקר כל רגע והזדמנות מכאן ולהבא למלאות את החסר והאריכות לדכוותי' בטח אך למותר, ולמותר ג"כ להוסיף אשר בליובאוויטש אין דרך להטיף מוסר, והכוונה בדבור או בכתיבה הוא רק מפני שחזק הבטחון שיביא לפועל ובמילא הרי אין זה מוסר אלא הכשר למצוה (הנעשית ע"י אחרים).
מצער אותי שאינו מבשר טוב ע"ד הסתדרותו האמיתית והוא בנוגע לשידוך טוב ואף שידוע מרז"ל שקשה כו' הרי שוברו בצדו ג"כ בש"ס אשר לפום גמלא שיחנא ובמילא ניתן לכל אחד האפשרית שאם רק ילך, כהוראת חז"ל, בדרכו של איש - לחזור כו' הרי ימצא אשה וימצא טוב ויפק רצון מה' הטוב, וגם בזה כנ"ל אין כוונתי למוסר אלא לפו"מ. אף שכבר כתבתי לו אודות זה כ"פ, הנה כותבי עוה"פ בזה בטח לא יקפיד ע"ז, כי אין כוונתי אלא לטובה.
מוסג"פ הקונטרס שהו"ל זה עתה ובטח יזכה בתוכנו את הרבים והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה בעגלא דידן.
בברכה.