ב"ה, כ"ד מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.
הנהלת ישיבת תומכי תמימים אשר במאנטרעאל ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
... זה כמה פעמים ביארתי אשר האמור מעלין בקדש ולא כו' הוא פסק רז"ל ושייך לכל עניני קדושה ועאכו"כ במוסד הקשור בחינוך שעצם ענין החינוך ה"ז כענין של זריעה ונטיעה שמוכרח הדבר שהלוך ילך וגדול, ובנוגע לעניננו הנה אף שהמוסד שלהם נקרא בשם ישיבה, הנה כנראה שזהו לע"ע ענין של ת"ת ולכל היותר ענין של ישיבה קטנה, ואף שבשנים הראשונות כנראה הי' סברא אצל אחדים מחברי הנהלתם, שסו"ס צריכה להעשות ישיבה, הנה משנה לשנה נשתקע הענין, ולא עוד אלא שמוצאים טעמים על טעמים אז עס לייענט זיך ניט, וכיון שהרצון מטה את השכל, הרי צומחים טעמים מטעמים שונים איך שהדבר אי אפשרי הוא.
בהשגחה פרטית הנה קבלו תלמידים מן המוכן מבני אנ"ש אשר באו מעבר לים וכן גם תלמידים בכח מבני הפליטים יראי ד' אשר באו לגור במדינתם, וכן הזמין להם השי"ת ג"כ ראשי ישיבה המתאימים להנ"ל וגם זה מבלי כל השתדלות מצדם.
... אמרתי להם בניחותא וכ"פ - איך שזהו הצלחת המוסד שלהם ובמילא צריך לנצל את ההזדמנות ובהקדם היותר אפשרי לעשות ככל האפשרי להפוך המוסד שלהם לישיבה, וקוויתי, בראותי כבר כו"כ נסים למעלה מדרך הטבע שנעשו ע"י התעוררות ר"ר מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, אשר גם בזה יעורר ר"ר עליהם שיראו ויבינו את המצב כו' ואשר זהו אשרם והצלחתם הן של המוסד והן של חברי ההנהלה הם וב"ב שיחיו...
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש מתאים לכוונת נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.