ב"ה, א' אלול, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מעש"ק ראה, ורואה הנני בו סתירה מרישא לסיפא כי מתחיל כתיבתו אודות הכתות והשיעורים אשר לומד עמהם ומסיים אשר ברוחניות הנה מהותו פוחת והרי ידוע עפ"י מרז"ל גודל ענין ערך המלמד את בן חבירו תורה ובפרט המלמד את בן עם הארץ תורה וא"כ הרי אי אפשר שעי"ז יוקטן ערכו ובטח גם זה הוא עצת היצר להחלישו בעבודתו הנ"ל ואולי גם כדי להביאו לידי רגש יאוש שכיון שהמצב אינו כדבעי הרי מה לו ואיך אפשר לעשות ולא כדאית היגיעה להיטיב המצב יותר (אשר גם זה היפך מרז"ל יגעתי ולא מצאתי אל תאמין), וכבר אמרתי לו כ"פ אשר בזמן הזה ההכרח הוא אשר כאו"א יתעסק באיזה ענין של צרכי צבור ואלו השייכים לזה הרי עניני חינוך הכשר קודם לכל ויחד עם זה ובשבילו בפרט מוכרח שיהי' לו לימוד קבוע בספרי חסידות חב"ד וישתדל ג"כ לעבוד את השי"ת דוקא מתוך שמחה.
ומ"ש שהתחיל ללמוד קצת תניא ונתקשה לו מאד כי אינו רגיל בזה הרי כיון שכותב הטעם בידו הוא לבטלו ולהתרגל בלימוד זה והרי ידוע כלל רז"ל לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, וכנראה במכתבו גופא הנה עדיין לא התחיל בלימוד ביגיעה, ואם היצה"ר אין נוח לו לימוד תורה איזה חלק שיהי' הרי עאכו"כ בנוגע ללימוד המביא - כלשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה - לאהבתו וליראתו ית' ומה התועלת בהשקלא וטריא בזה? יתחיל ללמוד ובמשך הזמן יראה בזה הצלחה...
בברכה.