ב"ה, כ"ז אלול, תשי"ג
ברוקלין.
הנהלת כפר חב"ד אשר באה"ק ת"ו ד' עליהם יחיו!
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבם שהותחל במוצש"ק יום הבהיר ח"י אלול, ובטח בינתים נתקבל ג"כ מכתבי מכאן.
בנוגע לתוכן מכתבם, הנה קצת תמי' בעיני כי במכתבם מכבר כתבו שראו פרי טוב בעמלם בשנה זו בה בשעה אשר במכתבם זה מתארים את כל המצב בצבעים שחורים, ויה"ר מהשי"ת אשר מכאן ולהבא יבשרו אך טוב הן בגשמיות והן ברוחניות.
ובכללות שאלתם הנה אף שזהו למרות רצוני והיפך טבעי אבל הרי אין ברירה בידי ומוכרחני לכתוב כפי שאני רואה את המצב וכמו שרמזתי בכמה ממכתבי מאז והוא:
ברור בעיני הדבר אשר הכפר זהו צנור וכלי לפרנסתם לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, אבל לאידך גיסא מוכרח להביט על דבר זה לאמיתתו, היינו שזהו קבוץ של אנ"ש ולא אשר כל יחיד ויחיד הוא ענין בפני עצמו וצריך להגן רק על עניניו הוא ולהביט על השאר או עכ"פ חלק מהם כמתחרים אתו, כי אף אם הי' מקום לפירוש כזה בהיותם במדינתנו לפנים שאז הי' ענין המקשר אותם רק ענינים הרוחניים רוחניות שברוחניות היינו שיעורי לימוד בנגלה ובחסידות עבודת התפלה והצדקה כו', הנה שונה הוא עתה, כי דבר המאחד אותם (ולא המפריד ח"ו) הם גם עניניהם הגשמיים, היינו ענין כפר חסידי באה"ק ת"ו אשר במשך הזמן ישמש מרכז ממנו יתפשטו עוד מושבות חסידיים באה"ק ת"ו כו' מובן שאי אפשר להיות דבר משותף כשאחד מביט על רעהו ווי אויף א קאנקורענט, ואם ישתפו פעולה כולם יחד הרי נעלה מכל ספק שלא לבד שלא תהיינה עי"ז מגרעות בפרנסתם אלא אדרבה תתוסף ברכה והצלחה וכפסק רז"ל שהשלום הוא כלי המחזיק ברכה ברכתו של הקב"ה שהיא עד בלי די, ולו יוכלו אנשי הכפר לפעול את הנ"ל בעצמם שכל זה זאל זיך בא זיי אפלייגען, אז היו משתנים היחסים תכלית שינוי וגם הפעולות היו באופן אחר ובמהות אחר.
וע"פ הנ"ל מובן ג"כ שאף אם במקומות מושבותיהם מאז הנה בענינים הצבורים הי' בזה רק ענין של עוה"ב כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הנה במצבם עתה זהו ג"כ כלי לפרנסתם ופרנסת ב"ב שיחיו אשר לכן הנני צועק ככרוכיא זה כמה חדשים שזהו תועלת אנשי הכפר (נוסף על התועלת בציור קומת חב"ד באה"ק ת"ו בכללותו) שבקרוב היותר אפשרי יתפתח הכפר ככל המושבות ועוד יותר. והוא ע"י בנין בית ספר לחקלאות ובית ספר למלאכה ולהרבות מספר המתיישבים וכו' אשר ככל שיקדימו בזה תוקדם ג"כ התועלת הנראית גם בעיני בשר.
ביקרני פעמים אחדות מר געשטענקארן שי'. ואחד מנושאי שיחתינו היתה ג"כ התפתחות בני ברק. ונוכחתי, אשר לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, אשר הכפר ג"כ יתפתח בכיוון זה. והחסרון היחידי הוא רק שבבני ברק הי' רצון אחד, ורצון זה הי' להתפתחות - משא"כ בהכפר חב"ד שכאו"א הוא עולם מלא עם רצונו שלו, ומקיים מרז"ל אין דעותיהם שוות, ולפעמים גם מהדרים בזה.
נהניתי ממה שנודע לי אשר אנ"ש שי' עשו מגבית ע"פ בקשתי ותרמו להחזקת ועד הכפר באופן חד זמני 200 לא"י וכן להחזקת הבית רבקה והגן באופן חד זמני 300 לא"י ולהחזקת הת"ת בהכפר 200 לא"י כן יתן השי"ת שיבשרוני טובות בכל הענינים.
מ"ש בענין המהדרין, הנה פליאה בעיני שהרי כל המשרדים באה"ק ת"ו יודעים שמתקרב זמן החרישה והזריעה ובמילא מוכרח שיתברר המצב בהקדם וכן בענין בנין בי"ס למלאכה וחקלאות הרי משרד עליית הנוער והדזוינט כו' מעונינים במוסדות כאלו ג"כ ובפרט בזמן האחרון ביותר ובמילא יכולים לקוות שהב"כ של המשרדים אלו ישתפו פעולה אתם בהשתדלות בהנ"ל ואחכה לבשו"ט.
בנוגע לבי"ס חקלאי, הנה ע"פ שיחתי עם מר משה שי' קול בהיותו כאן, הנה גם דעתו בתקיפות שצריך להשתדל שהבנין שיקימו יהי' לא של צריפים אלא בנין כדבעי, ובפרט כשזה - ההצעה בא מצד מר קול שי' - צריכים הם מצדם לחזקו בזה. ובפרט ע"פ תקותי בהתפתחות הכפר כנ"ל.
מובן מעצמו שההצעה שהם יתנו הלואה על איזה אלפים לא"י תומ"י הנה איני רואה שיש זה באפשריותם. אבל, לאידך גיסא, תקותי חזקה שמר קול שי' וועט זיך א עצה געבען. ופשיטא אשר התחייבותי לסלק במשך איזה שנים חצי הסכום בתקפה עומדת, גם אם יבנו הבנין בעד חמשים אלף לא"י או גם ששים אלף לא"י. ואדרבה.
ויה"ר מהשי"ת שיקוים בהם פתגם הצמח צדק שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שאמר פעם אל"ף בי"ת, אחדות - ברכה.
ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי להם ולב"ב שיחיו ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בברכת הצלחה ביר"ש ובהתפתחות הכפר חב"ד - המחכה ומצפה לבשו"ט.