ב"ה, כ"ח תשרי, ה'תשי"ד
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ בעל מדות עוסק בצ"צ בעל מרץ ורב פעלים וכו' מוהר"ר יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
בנועם קבלתי ספריו נעים זמירות ישראל ג' חלקים הראשונים, שהם ילקוט מאמרי רז"ל ומפרשי התהלים, ות"ח ת"ח על תשורתו זו.
כידוע, תרי שליטין אינו בחיים הרוחניים של האדם: מוחא ולבא, הרגש והשכל מתאים לזה, הנה גם עבודת האדם לקונו בשתי דרכים ואופנים היא: דרך תפלה ודרך התורה. התורה היא חכמתנו ובינתנו, והתפלה - עבודה שבלב וכפי' רבינו הזקן, בעל התניא והשו"ע: אין הארצן און מיטן הארצן.
בכל זה, הנה, כמו בכללות הבריאה, אשר להיותה מאחדות הפשוטה, הרי מאוחדת ואחידה היא, עד שאפילו גם בחיצוניות הדברים מכירה עין המתבונן והבוחן בשיתוף והתכללות חלקי הבריאה זה מזה - כמו כן, ועל אחת כמה וכמה, באיש הישראלי ובכלל בענינים דקדושה, שבהם אור הוי' אחד נמצא בגילוי יותר, הנה ניכר ומורגש בהם יותר, שכל ענין נכלל מחברו.
וזהו ג"כ סוד מה שמצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, שאף שב"ש שרש נשמתם מבחי' שמאל העליון ולכן היו דנים להחמיר תמיד, אעפ"כ בכמה דברים היו ב"ש מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שרש נשמת ב"ה כלול גם משמאל.
ופשיטא אשר כן הוא גם בסוגי עבודת האדם הכלליים הנ"ל: לימוד התורה מוכרח שיהי' קשור ברגש הלב, הן בשעת הלימוד - וכמרז"ל כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים - וגם קודם הלימוד, שזהו ענין ברכת התורה בתחלה, היינו להרגיש בחביבותה ויוקר ענינה עד שיקבע הדבר בלבו. ואורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלה לסלקא ולמיקם קדם הוי'.
וכן בעבודת התפלה אף שהיא עבודה שבלב, הנה קודם התפלה צריך לחשוב מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם וכו'. ובשעת התפלה יחשוב כאלו שכינה כנגדו וכו'. ובלא כוונה זו - אינה תפלה[2].
יתר על כן, הנה בתפלה גופא ישנם חלקים הקשורים בעיקרם במוח: סידור שבחיו של מקום, פסוד"ז, ברכות ק"ש וכו'. ובתורה - יש בה חלקים הקשורים בעיקרם ברגש. ומהם - ספר תהלים, תהלות ותשבחות הקב"ה.
וגם בזה - התכללות: המחשבה ההתבוננות והדעת ברוממות הא-ל, בחכמתו, גדלו וידו החזקה - צריכים להביא לאהבת הא-ל הנכבד והנורא וליראתו.
והתפלה שבתורה, אשר כאמור למעלה, בזה הוא ג"כ ספר התהלים, צריכה לימוד עמוק בהבנה והשגה.
ובשתי תיבות הראשונות של סימן צדי"ק שבתהלים נרמז ענין זה: תפלה למשה - אתחברותא ואתדבקותא (של התפלה ומשה, אשר כל התורה נקראת על שמו) למיהוי כחדא בחיבורא חדא.
וכת"ר שזכה לזכות את הרבים בספריו הנ"ל, אשר נוסף על העיקר - אמירת תהלים ברגש שבלב ובהשתפכות הנפש, ילמדו ויעיינו בטובי מפרשיו בהבנה והשגה, הרי בטח זכות הרבים תלוי בו, ויישר כוחו וחילי' לקרב ולאחד בנ"י באביהם שבשמים ע"י תפלה טהורה ותורה תמימה.
בכבוד ובברכה.
תרי שליטין : ראה זהר ח"ב קנג, א. תורת שלום (לאדמו"ר מהורש"ב נ"ע) ע' קכט ואילך [בהוצאה החדשה - 136 ואילך].
עבודה שבלב : תענית ב, א.
שאף שב"ש : ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' יג. זהר ח"ג רמה, א.
וכפי' רבינו הזקן: ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"י אגרת ג'תמא, ובהנסמן בהערות שם.
כל הקורא : סוף מגילה, ורק בהא דלא יחיו בהם איפרוך, ע"פ גירסת הע"י (ול"מ כן בפי' ר"ח ובחדא"ג). וכל' רז"ל בכ"מ רינה של תורה, ובתמיד לב, ב: העוסק בתורה כו' קומי רוני. וראה ג"כ זח"ג ריח, ב. ואכ"מ.
ברכת התורה : ראה נדרים פא, א ובפי' הר"ן שם.
ואורייתא בלא : תקוני זהר ת"י. תניא פל"ט-מ. וראה פסחים נ, ב: עד שמים כו'.
קודם התפלה : ר"י ר"פ אין עומדין, ונפסק הלכה למעשה בשו"ע או"ח סצ"ח. ובעוה"ר כמה וכמה אין שמים לב וכו'.
אינה תפלה : רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. וראה קונטרס אחרון לתניא (קנד, ב). חידושי ר"ח הלוי לרמב"ם שם.
ונפסק הלכה למעשה: ראה גם לקמן אגרת ב'שיג.
אינה תפלה: ראה גם לקמן אגרת ב'תקפח.
אתחברותא : זהר ח"ב קלז, ב. ובמקדש מלך שם.