ב"ה, י"ב מ"ח, ה'תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח אי"ע נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר שמואל אלעזר שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני בזה קבלת מכתביו מערב חה"ס וד' מ"ח. ופותחין בברכה לברך בברכת מזל טוב על הולדת בנם שי' ובטח כבר נכנס לבריתו של אברהם אבינו וכשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים והוא וזוגתו שיחיו יקבלו ממנו רוב נחת חסידותי...
אף ששלחו ובעזה"י ישלחו גם להבא דברי דפוס באופן ישר לעורך המודיע בכ"ז בודאי גם כת"ר יעמוד על המשמר והזירוז שיפרסמו את הענינים שבהם הנוגעים לרבים.
ומסרתי להמזכירות אשר גם שם כת"ר יכנס ברשימת אלו המקבלים הקונטרסים וכו'.
...השקפת התורה היא, אשר במקום שאפשר להציל ילד מחינוך של כפירה ר"ל לחינוך של הידור מצוה בתכלית וכו' בודאי צריך לעשות כל ההשתדלות בזה ואם אי אפשר באופן כזה אלא עכ"פ לחינוך של שו"ע גרידא בלא לפנים משוה"ד, או עוד גרוע מזה עכ"פ לחינוך של שמירת עיקרי הדת והחמורות שבתורה, הרי ג"כ צריך להשתדל להצילו ובלבד שלא יטמע בין העכו"ם ולקבל חינוך של כפירה ר"ל.
וכל האומר שבאופן כזה הרי מה לו ולצרה הזאת, ובפרט שלאחר שכבר הי' הילד ברשותו ומושך את ידו מפני היראה מה יאמרו הבריות ה"ז לא רק גורם אלא גם דוחה בידיו ממש את תלמידים אלו ומוסרם לחינוך נגד דתי.
וידוע אודות אחד מנשיאנו הק' שהי' עונה לשואליו במכתב גם בחוה"מ וכפתגמו "איך קען מיט איבער מיינעם א הידור פארבויגען אויף יענעמס א עיקר", ועאכו"כ שמפני חשבונות של פוליטיקה וכיו"ב אסור לאבד אפי' נפש אחת מישראל, ועאכו"כ כשהנדון הוא ע"ד מאות ואלפים מבני ישראל ועאכו"כ שהנדון הוא ע"ד תלמידים ותלמידות שכבר היו ברשותם, ועל מנהלי המוסדות האחריות השלימה בעשיית כל מה שביכולתם שישארו עכ"פ נאמנים לדתם, אף שעדיין אין בידם לפעול שישארו חסידים או אולמות'שע מהדרים במצות ביותר וכו' וכו'...