ב"ה, ט"ז כסלו, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
...בכלל בענינים כמו אלה ובסכסוך ובמלחמה בכלל צ"ל השתתפות של שנים, וכשצד אחד רואה שאין משימים לב ואין מתרגשים ומשתתפים בהסכסוך הרי לאט לאט גם התרגשות שלו והתאבון הולך ופוחת עד שלבסוף נאבד כלה, גם בנידון דידן כן הוא שמוכרח הוא להבליג על רוחו ולא ליכנס בשקלא וטריא, ובשים לב שדעת נשים קלה והאשה דמעתה מצוי' הרי על מה שיש לוותר צריך לוותר ועל השאר לא לשים לב ובמילא סו"ס ינצח צד הטוב.
...מ"ש אודות המענה שלו להאברך... הנה אף שבכלל צריך להשמר שלא יהי' אצלם הרושם שרצים אחריהם, אבל סו"ס אי אפשר לשכוח על התכלית והיא שיביאו להם הידיעות אודות חסידות תורתה והדרכתי' ומפני גודל הדבר א"א להתחשב בטעמים שאין תופסים מקום נגד זה ובמילא לאחר שיחכה איזה ימים כדאי לסבב הדברים מענין לענין עד שסו"ס תהי' הזדמנות לעורר עוה"פ בענין הקביעות עתים לתורה בכלל ולעניני חסידות בפרט.