ב"ה, ט' טבת, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מנר חמישי, בו כותב רעיונות אודות מצבו בעבודת השי"ת. ובטח ידוע לו פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודות הרה"צ ר"נ מטשרנוביל (נדפס ג"כ בשיחת פסח ה'תש"ג) שלעתים תכופות צריך בחינה מאיזה צד באה תנועה פלונית או רצון פלוני, כי בהשקפה ראשונה אי אפשר לברר אם זה מצד הקדושה או מצד השני, וידוע ג"כ פתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע אשר אפשר ג"כ שהיצה"ר יתלבש אין א זיידענע קאפאטע, ואחת הבחינות - מהיסודיות - בזה הוא אשר אם רואים שהתנועה או הרצון מביאים חלישות בעבודה ה"ז הוכחה שבאים מצד השמאל.
וה"ה בנדון דידן אשר כנראה ממכתבו הנה חשבון הנפש שלו שכותב אודותו מחליש החשק והחיות שלו במלאכתו מלאכת שמים, היינו עבודת החינוך הכשר, ולכן קרוב לודאי שזהו מתחבולות היצר, וזהו נוסף על המבואר בתניא אשר אפי' אם העצבות היא ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו כו' וכו' יעיין שם פרק כ"ו ובקיצור התניא, שגם מזה מובן שאפשר שיהי' כל הטענות והתביעות צודקות ובכ"ז צריך להתרחק מהם בתכלית הריחוק וגם בהנוגע לו, הנה מכל חשבון הנפש שכותב עדיין איני מבין מהו הבכן שפועל לבד העצבות שכותב אודותה, ובמילא אין זה מענינו ויוסיף אומץ בחינוך בני ובנות ישראל חינוך המקרב את לבם לאביהם שבשמים, ושכרו אתו אמור בכ"מ ברז"ל אשר עי"ז מאיר ה' עיניו גם הוא לעלות במסילה העולה בית אל.
ב) בהנוגע לשאלתו אם להיות בחתונת אחיו שי'. הרי הוראה כללית בענינים כגון אלו היא, אז דורך קירוב קען מען אויפטאן מער, ממה שע"י דיחוי וריחוק, ואף שאינו כותב פרטי הענינים שביניהם, בכל זה הרושם אצלי שטוב יותר שיהי' נוכח, ולבד ענין האהבת ישראל שבזה, הרי בטח יוכל לנצל את זה אם על אתר או במשך הזמן לקרב את אחיו וב"ג תחי' יותר לדרכי היהדות, והשי"ת יצליחו גם בזה...
בברכה.
המחכה לבשו"ט.