ב"ה, כ"א שבט, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
קבלתי ידיעה מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר... שמצב בריאות כת"ר שי' אינו כדבעי ומבקש להזכירו לרפואה. וכשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירו לרפו"ק והשי"ת יזכה את כל אחד מאתנו לבשר איש לרעהו אך טוב תכה"י[1].
ואשתמש בהזדמנות זו נשען על מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין לעורר את כת"ר שי' ע"ד הידוע ונראה גם במוחש והוא ההכרח שכל ישיבה ומוסד של חינוך ישתדלו ביותר וביותר בהחדרת עניני יראת שמים לתלמידיהם לא רק ע"י השגחה בהנהגתם, אלא גם ע"י לימודים המתאימים, וכיון שמטבע בן ישיבה הוא לבקש ביאור בכל דבר ולא רק כפקודה גרידא, במילא מוכרח ללמדם ג"כ לימוד המתאים לזה, אשר כל זה הביא להסכמה בכל הישיבות להנהיג לימוד המסור או לימוד החסידות.
והנה אחד החילוקים של לימוד תורת המוסר ללימוד תורת חסידות בהנוגע להנ"ל, שלימוד המוסר בכלל משפיל ובמילא מכווץ את הלומד, ולימוד תורת החסידות מרומם את האדם ופועל בו התרחבות (אף שכמובן ישנם ענינים בלימוד המוסר המביאים שמחה והתרחבות וישנם עניינים בתורת החסידות המביאים להכנעה ולכיווץ) ועוד אחת בלימוד החסידות אשר קרוב יותר להביא לאהבת ה' וליראתו עפ"י המבואר ברמב"ם הלכות יסוה"ת שכיצד יבוא לאהבתו ויראתו ע"י שיתבונן וכו'.
וכת"ר שי' שזיכהו מן השמים למנותו ראש מתיבתא ולבעל השפעה על כו"כ אברכים ובחורים, הרי בודאי ניתנו לו הכחות ג"כ על זה מתאים לדרישת השעה ולהכרח השעה להשפיע על מושפעיו לקרבם ללימוד תורת החסידות.
ובודאי לדכוותי' אין נצרך כל הסברה שאף שכמה דורות מקדם אפשר הי' בישיבה להסתפק בלא לימוד המוסר כלל כיון שגם הרחוב הי' יר"ש ונשתנה המצב בשני הדורות שלפני זה שרוחות אי רצויות מנשבות בעולם והחלו לחדור גם לכותלי הישיבה ובמילא הכניסו לימוד המוסר בסדרי הלימוד בהישיבות, ונשתנה דורנו זה האחרון חשך כפול ומכופל שא"א לצאת ידי החובה בלימוד המוסר בלבד אלא מוכרח הדבר שכל בן תורה ילמוד ג"כ פנימיות התורה הקרוי' בזהר הק' בשם נשמתא דאורייתא בכדי לשמור עי"ז על הלימוד דנגלה דתורה ולאפשר להנוער דדורנו זה לבוא לאהבתו ויראתו ית' עפ"י הנ"ל, וכבר ידוע פסק האריז"ל אשר דוקא בדורנו זה מצוה לגלות זו החכמה (כוונתו על פנימיות התורה).
בכבוד ובברכה לרפואה קרובה.