ב"ה, אדר"ח אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.
הנהלת אגודת חב"ד אשר באה"ק ת"ו
ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
לפלא שזה זמן רב שאין מהם כל מכתב. וגם על המברק שלי ליום היארצייט הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מנהיג הדור הוא יום העשירי בשבט ששלחתי להם מברק בקשה להודיע לכפר חב"ד וכן לכל מוסדות חב"ד אשר באה"ק ת"ו להתועדות ביום ההילולא ובהתעוררות לפעולות טובות, נשען על הידוע אשר לא עזב הרועה את צאן מרעיתו, הנה עד היום לא הגיעני אישור קבלת המברק והעיקר לאיזה ממוסדותינו מסרו את הנ"ל, ועיקר העיקרים בהמעשה בפועל אשר בא עי"ז, ובטח ימלאו את כל הנ"ל בהזדמנות הכי קרובה ות"ח מראש.
ב) כן אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כ"פ להודיע מהמתרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד... ומלבד הידוע בספרים ולא רק בספרי חסידות ומובן גם בשכל הבריא, אשר כל איש ואשה אינם רק פרטים אלא אשר פעולותיהם נוגע גם להכלל כי כאו"א מהם הוא שלוחו של מקום להאיר סביבתו באור האלקי, ואם רוצים להצליח בהד' אמות הפרטים אי אפשר זה אלא ע"י מילוי שליחותו של המקום ב"ה שהוא הבע"ב הן על הכלל והן על הפרט, הרי תפקיד מיוחד לחסידי חב"ד - אשר כיון שנשיאינו השקיעו בהם כחות מיוחדים והטילו עליהם תפקיד מיוחד שיסודו אהבת ישראל וכפירוש רבותינו נשיאינו שהכוונה בזה אפילו לאחד הנמצא בקצה העולם אף שמעולם לא ראה אותו וכו'.
עליהם להשתדל במרץ היותר גדול לדעת מהמתרחש בסביבתם ובעירם ובכל מקום שידם מגעת ויכולה להגיע ולחפש עצות איך לפעול בזה בהדרכים אשר הורונו רבותינו הק'.
וכנ"ל - רק זוהי הדרך היחידה של החסידים שבה יכולים להצליח בעניניהם הפרטים להשמר מאדם רע ומפגע רע ולהצליח בפעולות טובות בתומ"צ ובצרכיהם הגשמיים והרוחנים - שלהם ושל ב"ב שיחיו.
ג) זה כ"פ שרמזתי ע"ד כל הנ"ל ולדאבון לא בא לפעולות ממשיות וכיון שאין בידי ברירה כמו שאין להם ברירה הנני כופל עוה"פ ועוה"פ וכולי האי ואולי.
לימוד זכות אחד ישנו לי, שמצב רוחם עתה הוא היפך ציווי הכתוב ויגבה לבו בדרכי השם, ובמילא נמצאים בכיווץ וצמצום, וכבר כתבתי גם בשבועות האחרונים כ"פ, שלא זוהי הדרך להצליח הן בהכלל והן בהפרט, ואדרבה הצמצום הוא שרש הדינים ומוכרח הדבר אשר יעבדו בכל עניני חב"ד בהתפשטות ובהתרחבות כרצון והוראת כ"ק אדמו"ר, וכשיקיימו הציווי עבדו את ה' בשמחה הרי שמחה מבטלת דינים ופורצת גדרים,
וכבר ידוע עוד בימי רבנו הזקן שהוא הי' המיסד חסידות חב"ד - תורתה הדרכותי' ומנהגי' - שרבו הקמים עליו ובראשם אביגדור שבא ג"כ בעלילות שוא אבל עד מהרה נתגלה קלונו ברבים אף שעלה בידו להטות גם לב אותם שאינם בקיאים בתעלולי היצה"ר, ובכ"ז היתה מפלתו שלימה וסופו בזוי ונצחון החסידות הי' במילואו כעבור איזה שבועות - ואח"כ הלכה והתפשטה ביותר וביותר וכבשה לבבות רבבות מישראל.
והאריכות בזה מיותרה כי ידועים כל הפרטים.
ועאכו"כ לאחר שעברו שבעה דורות מזמן רבנו הזקן והחסידות הולכת ומתפשטת ברוחניות ובמילא גם בגשמיות אשר אם גם יקום עלי' בזמן מן הזמנים אדם שפל ונבזה הרי אין להתפעל כלל וכלל כי כל החוצפה של הנבזה הוא רק מזה שרואה שיראים ממנו והפחדתו עושה רושם שאין מתועדים כ"כ בהיומי דפגרא וכיו"ב. אבל אם הי' רואה תומ"י - שמגלים קלונו ומספרים כל האמת אודותו כפי שהוא, הרי כמבואר בתניא הי' מאליו בטל ומבוטל וכמו שהי' אביגדור מחזר אח"כ על פתחי חסידים ומקבץ עזר...
והנה אין צועקין על העבר, ובאתי רק בנוגע להעתיד אשר להצליח בעניניהם הפרטים, נוסף על העסקנות החבדי"ת בכלל, מוכרח שלא יתנו מקום כלל להפחדות שאין בהם ממש... כדונג ימס, עד שגם הם בעצמם יראו שאין בו ממש וכל העגמ"נ שגרם הוא רק מפני שנתנו מקום להמציאות שלו. ובדרך זה הנה יראו גם בעיני בשר הצלחה בעניניהם הפרטים ובענינים הכללים.
אקווה ששורתי אלה המועטות יספיקו שינקטו בדרך אבותינו, וע"פ ציויי תוה"ק, שאף שיתמו חטאים ולא חוטאים, הנה יחד עם זה כל מציאות הקליפה היא, כמבואר בתניא פכ"ט, שלגבי קדושת נפה"א שבאדם נתן לה הקב"ה רשות ויכולת להגביה עצמה כנגדה כדי שהאדם יתעורר להתגבר עלי' להשפילה כו' ואזי ממילא בטילה ונדחית כו'.
ואף אם הקליפה מתלבשת באדם בעל זקן ולובש לבושים ארוכים ובחיצוניות מתנהג בדרכי החסידות, הנה ידוע מאמר רבינו הזקן אשר עשו הרשע הי' לבוש סערטוק של משי.
והשי"ת יתן להם רחבות המוח ורחבות הלב הנצרכים לכל איש ישראלי ועאכו"כ לחסידי חב"ד שעליהם אמר אדמו"ר הצמח צדק, אנן פעלא דיממא אנן, שתפקידנו להאיר את העולם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות, שמוכרח הדבר שיהי' ויגבה לבו בדרכי ה'.
המחכה לבשו"ט בכל הנ"ל וחותם בברכת הצלחה מופלגה בענינים הכללים ובעניניהם הפרטים שלהם וכל ב"ב שיחיו.