ב"ה, א' אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.
חברי איגוד שילה
ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בנועם קבלתי הידיעה מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ מוה"ר דובער שי' בוימגארטען, אשר בש"ק הבע"ל פ' תרומה מסדרים סיום משניות מסכת ברכות בקידושא רבא.
וחפץ ה' בידם יצליח, אשר כשם שסיימו משניות אלו כן יתחילו ויסיימו מסכתות אחרות, וימשיכו בלימודם מתוך הרחבת הדעת, אשר אז יקוים פסק רז"ל יגעת - ומצאת.
ידוע הטעם במה שהתחלת המסכתות היא מסכת ברכות, ובמסכתא זו גופא, בדיני קריאת שמע, שהוא כמו שנאמר ראשית חכמה יראת ה', שזהו ענין קריאת שמע.
וכמאמר המשנה ריש פרק שני דברכות, אשר פרשת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים ופרשת והי' אם שמוע קבלת עול מצות.
ובזה יש לפרש גם הדיוק, אשר במצות קריאת שמע עצמה ההתחלה היא בדיני קריאת שמע בערבין, בלילה - כי כשהאדם מתחיל בעבודת השי"ת, הרי נמצא הוא עדיין בחשך, הן מצד העולם בכללותו, והעיקר - מצד גופו ונפשו הבהמית והטבעית, אשר הם מעלימים ומחשיכים על אור האמת אשר רק ה' אלקים הוא לבדו האמת ואין עוד מלבדו, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו, אשר בדרך ממילא מובן שהוא אדון כל הארץ (וכמבואר ברמב"ם הלכות יסוה"ת בתחילתו). ותחילת העבודה במצב כזה הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול התורה ומצות (בלשון רבינו ישעי' אחרון ז"ל), וכמו שבמתן התורה בכללותה הקדימו ישראל נעשה לנשמע.
וזהו גם כן הפירוש בביאור לגמרא, אשר לכן מתחלת המשנה בקריאת שמע של ערבית, כברייתו של העולם, כי העולם בכללותו נברא ברישא חשיכא, חשך העלם והחיות והאור האלוקי, והדר נהורא, אור עבודת האדם שעל ידי זה מאיר אור האלקי בעולם. וכן הוא גם בחייו של האדם, שהוא נקרא עולם קטן (שבת עז, ב. ד"ה ויקם עדות, בס' המאמרים ה'ש"ת).
ואל יאמר האדם יש לי זמן להתבונן ולהתייעץ בזה אם להתחיל בעבודה זו אם להמשיך בה וכו' ובכלל - הרי זה ענין פרטי שלו ומי יאמר לו מה תעשה.
כי כל אחד ואחת חלק הוא מכללות העולם, ועל כל אחד ואחת מוטל הציווי דפרשת שבוע זה: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכדיוק רבותינו ז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל.
וכמו שכל יום ויום מחוייב בתפלת השחר והערב והלילה - שכנגד תמידים וקטורת תקנום, והקרבת הקרבנות כפשוטם צריכה היתה להיות בבית המקדש הגשמי, הרי בדוגמת זה הקרבת התפלות שבמקום קרבנות צריך להיות במקדש הרוחני, שזהו כל אחד ואחד מישראל, ומזה מובן גם כן, אשר כמו שענין המקדש הוא כמשמעו קדושה ועבודת השם שלכן נקרא בית תפלה, עבדו את ה' ביראה ועבודה זו תפילה היא, על דרך זה הוא ג"כ בכללות עבודת האדם, שהוא לדעת ולהודיע, אשר הכל הי' הוה ויהי' בדברו הנה - היסוד לזה היא והתכלית בזה היא, כנ"ל במצות קריאת שמע, יראת שמים וקבלת עול מלכותו, שזהו תכלית תלמוד תורה וקיום המצות,
וכמו שנאמר: ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו.
ונאמן הוא הקב"ה לקיים את הבטחתו בסיום כתוב זה: לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, וכמבואר במפרשי התורה, לטוב לנו בעולם הזה ובעולם הבא.
בברכה להצלחה הן בתלמוד תורה במקהלות וביחידות, הן בקיום המצות ולהרבות בנר מצוה ותורה אור - בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך במחשבה דבור ומעשה בחיי היום יומים.