ב"ה, י"ב אדר ב', תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב עוד הפעם ע"ד הסברא לנסוע מכאן. ולפלא עליו אשר כיון שרואה הצלחת השי"ת בעבודתו במקומו עתה ורואה ג"כ אשר אין מי שיעשה מה שעושה הוא, שכ"ז הוא הוראה במוחש שמצא ענין שליחותו בעלמא דין בחדשים אלו, הרי למה לו לחפש עצות ודרכים איך לעזוב את השליחות ולנסוע למקומות אחרים.
ובפרט ע"פ המבואר בשיחת י"ט כסלו תרס"ד בבלבול העבודה כשמחשבים בשעת מעשה בעבודה אחרת. ונתבאר גם כן בהתועדות כאן בדיוק הלשון מחשבות זרות, שלאו דוקא שיהי' מחשבות בטלות ועאכו"כ שלא מחשבות אסורות, אלא כיון שזרה היא במקום זה ה"ה מבלבלת כל העבודה, ובפרט שכל אחד מישראל נק' גוי קדוש, וידוע עד כמה שנוגעת המחשבה בקדשים.
ובמילא יעבוד עבודתו במקומו עתה בשמחה גדולה על אשר זכה להיות צנור דרך בו יומשך ויתוסף בהענינים דנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'. ובמשך הזמן הרי לא מופרך הדבר שיוכל ג"כ לנסוע למקום יותר טוב, אבל לא בהמצב כמו שהוא עתה ב... שכמה ענינים גדולים וחשובים עדיין בגדר התפתחות. והאריכות בזה אך למותר.
המחכה לבשו"ט בזה, ובכלל מהנעשה עם אנ"ש ועניניהם,