ב"ה, ט"ו אייר, ה'תשי"ד[1]
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור בעל מרץ ורב פעלים וכו' מוהרצ"ה שי'[2]
שלום וברכה!
קבלתי הגליונות של הספר פירושי התורה להרמב"ן בצירוף הערות כת"ר שי', ות"ת על טרחתו לשלחם אלי. ונהניתי בעברי על הדפים ובראותי כמה מלאכה וחכמה השקיע בהערות אלו, ועל פי המנהג, הנני מצרף בזה איזו הערות משלי בהנוגע להתחלת פתיחת הרמב"ן.
כן מוסג"פ איזה הערות על קונטרסו "הצעה לתיקון עירובין". וכבר ידוע פירוש רז"ל על הפסוק ואת והב בסופה.
ובהזדמנות זו עה"פ אביע את איחולי לכת"ר שי' לנסיעה כשורה ובהצלחה ולנצל את השפעתו בהיותו באה"ק ת"ו להרמת קרן ישראל סבא בגאון וביד רמה.
בכבוד וברכה.
הערות לקונטרס פי' התורה להרמב"ן וכו'.
שורה ג. הא' - והנורא. יש להעיר: מלה"כ דברים י, יז. וראה יומא סט, ב.
שם. אתחיל וההערה ע"ז. גם בהקדמת הי"ד משתמש בל' עתיד ואחלק ההלכות... אחלק אותו. ובכלל תמוה קצת לומר שנכתב הספר קודם לההקדמה. - והסתירה שבין השנים, בהל' שמיטה ויובל (פ"י ה"ו) אלף ק"ז לחורבן ובהקדמה - אלף ק"ח - הרי כבר העיר שבלאה"כ צריך בירור, מה שבהל' קדה"ח (פי"א הט"ז) נמצא אלף ק"ט (כצ"ל) לחורבן.
ויש להוסיף ע"ז מה שבהל' קדה"ח עצמן משמע קצת, שנכתבו בשנת אלף ק' לחורבן (פ"ט ה"ה).
וכל הנ"ל מובן ע"פ הידוע, שהרמב"ם כתב ספר היד ותקנו וחזר ותקנו וכו' - (וראה בזה רמב"ם הוצאת שולזינגער סוף כרך חמישי) -, ומובן שלא שינה במהדורא ב' אלא הלכות הצריכות תקון, אבל לא כל הכת"י, ובפרט שכבר נתפשטו ההעתקות ממהד"ק וכמובא באגרות הרמב"ם ובנו וכו'.
ולכן אפשר, אשר פ"ט מהל' קדה"ח נכתב במהד"ק בשנת אלף ק' ונכנס הפרק כמו שהוא במהדורות שאחריו. ופי"א חלו בו שינוים או תיקונים לאחר זמן, ועריכתו הסופית הייתה בשנת אלף ק"ט.
וההקדמה הרי נכתבה לאחר שכבר יכול הי' הרמב"ם לקבוע לא רק מספר הספרים, אלא גם ההלכות והמצות שנת' בכל ספר וספר, וכמו שמפרטן בסוף ההקדמה - היינו שכבר הי' כל ה"חומר" מוכן אצלו, אבל - קודם לכתיבת הספר, וכמו שמסיימה: ועתה אתחיל לבאר משפטי כל מצוה וכו'.
וע"פ כהנ"ל מובן ג"כ, שיש מקום לכל הדעות ע"ד שנת התחלת עסק הרמב"ם בספרו משנה תורה (הובאו בסה"ד ובכ"מ. והמוקדמת שבהם - שנת אלף ק'. וכנ"ל).
שם. באימה... בזיע. יש להעיר: מלשון הגמרא ברכות כב, א. - ומה שהוסיף הרמב"ן כאן במורא - צ"ע, כי ע"פ תורת הסוד ד' ביטוים אלו מדויקים, והם כנגד ד' אותיות שם הוי' (לקוטי הש"ס להאריז"ל למס' מו"ק. דרך אגב: יש שם - בכל הדפוסים שראיתי - השמטה דמוכח, ותוכנה, ביאור ענין זיע, שהוא באיברים החצונים בסוד ה' שבשם, מלבוש החיצון כו'. ודלג המעתיק מ"שבשם" השלישי ל"שבשם" הרביעי, ול"ע, ל"מ מי שהעיר בזה!). - והי' יכול לשמור גם סיום החרוז (אות קמוצה) ע"י שינוי הסדר ולכתוב בזיע... באימה - ואולי אפ"ל, אשר במורא הוא כנגד קוצו של יו"ד, שבכמה ענינים בא רמז עליו בפ"ע ולא נכלל בהיו"ד. וכמו במרז"ל ה' שמות נקראו לה (ב"ר פי"ד, ט), אף שבזהר (ח"א עט, ב) כוללם בד' שמות. - ובברכות לא מנה אלא ד' דברים, וע"ד כמו בזהר הנ"ל, דמורא נכלל באימה. ואכ"מ.
שם. שורה ד. סליחה... מחילה וכפרה. להעיר מירושלמי סוף יומא. אחרונים לשו"ע או"ח סתר"ז. שו"ע רבנו שם ס"ז, ובסידורו.
שם. שורה ה. בקידה. בבריכה. בהשתחוי'. להעיר: מל' הגמרא ברכות לד, ב.
שם. שורה וא"ו. ביצת הנמלה. לע"ע, לא מצאתיו במ"א. וצ"ע ובירור, אולי נשתבש ע"י המעתיקים, וצ"ל ביצת הכינה, אשר הוא מין בע"ח היותר קטן שבעולם (שבת קז, ב), ומקביל ל"גלגל העליון" - בריאה היותר חשובה שבעולם. - ולהעיר מרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט. שער היחוד והאמונה - לרבנו הזקן - פ"ז (פג, א).
הערות לקונטרס הצעה לתיקון עירובין.
ע"א. ס"ב. שיטת רש"י. כ"פ רבנו הזקן בשולחנו סשמ"ה סי"א. ובכ"מ. ובשו"ת בית אב תנינא ס"ה ובמפתחות מונה שלשים פוסקים מהראשונים דס"ל כרש"י.
שם. אא. הטעם שבמספר ס"ר - גם א"י בכלל, י"ל, כי שבת במרה נצטוו (ראה תוד"ה אתחומין שבת פז, ב), ועדיין דין ב"נ להם (וכידוע דעת כמה ראשונים בזה). וגם לאח"כ, במ"ת, נגדרו עניני שבת "כאשר צוך" - במרה.
ע"ב. ס"ג. לכו"ע רה"ר מה"ת. צ"ע ובירור. דכמדומה הרחובות כולם מסתיימות, סו"ס, בגשרים ומנהרות הסתומות ע"י צוה"פ או גם מחיצה ו"שראנקען" כדי לגבות מס וכיו"ב. - לעיין א"א להר"א מבוטשאטש סשמ"ה.
ע"ג. גדר ים ונהר. (נפ"מ בכתיבת גט וכיו"ב) לכאורה י"ל אם מימיו מיקווי וקיימי במקומם (אף שישנם גלים), או שוטפים (מקואות פ"ה מ"ד. מכות ד, א. יבמות קמא, א.
ועוד. וראה שו"ת צפנת פענח להגר"י מרגצוב סנ"ח-נט) - אבל אליבי' דאמת נ"ל, שבכ"מ הוא לפי ענינו. ובהל' עירובין תלוי במה שרואים הבפועל אם (לפעמים עכ"פ) מעלה שרטון ונקרש. א"ל. - ובזה מבואר מה שבראשונים ואחרונים נפרטו כמה דינים וחילוקים בחששות הנ"ל, בנהרות שונים, בעוקי וכו' - אף שאינם מבוארים בש"ס -
ועפ"ז יש לברר כל חלקי היקף מנהעטאן המובאים כאן. - ויל"ע בספרים שהובאו בזה בארחות חיים (החדש) סשמ"ג.
ע"ג. חשש שמא יעלה הים שרטון אליבא דחד ס"ד. צ"ע כי כ"פ הרמ"א (ראה יד מלאכי כללי הרמ"א חי). והעתיקו לפסק הלכה אדה"ז סשס"ג סל"ח.
שם. דעת החת"ס. דעת אדה"ז (שם) שטוב לחוש לדברי האוסר.
ע"ד. ס"ח. דאפשר לראות מראש הבתים הגבוהים וכו'. - אין נפלענ"ד כלל לומר, דע"י בנין מגדל וראשו בשמים באמצע שטח גדול ביותר מוקף יהפך כל השטח מרה"ר דאורייתא לרה"י. ואין לומר דכל הראוי לראות ההיקף ע"י בנין וכיו"ב - רה"י הוא מה"ת, דא"כ קושית הש"ס דכו"ע מקיף לי' אוקינוס (עירובין כב, ב, לפי הפי' המובא בקונטרס שצ"ל ההיקף) במקומה עומדת, וכמסופר בשלמה (ירושלמי. הובא בתוד"ה ככדור ע"ז מא, א).
ועכצ"ל דלפי הנ"ל צריך שיראה בעמדו בשטח הארץ. ובבכורות (נד, א) שהוא טז מיל.
ואולי בנדו"ד הוא יותר ע"ז כי שם צ"ל שלטא בה עינא לשמור ולמנות משא"כ בהיקף מחיצות.
- ולהעיר להנ"ל מפסחים (צד, א) יכול ליכנס בסוסים ובפרדים כו'. ועייג"כ בשיעור מקום קרוב (מו"ק כב, א), בימינו דנוסעים במסה"ב[3], באוירון וכיו"ב - דשקו"ט בזה בספרים הובאו בס' כל בו - להרב גרינוואלד - ח"א ע' של.
ע"ה סוסי"א. יל"ע בשו"ע רבנו הזקן סשמ"ג סמ"ג.
שם. סי"ב. אא. יעוין ביאור הלכה לבעה"מ משנ"ב סשנ"ח ס"ט.
שם. גג. בפלוגתא שנוי' - ראה ס' הובאו בהגהות מהרש"ם שבארחות חיים (החדש) סשנ"ח.
* * *
בענין שמצוה היא לתקן עירובין. - ראה עירובין כח, א. טושו"ע או"ח סשס"ו סי"ג.
שט"מ ביצה (טז, ב). שו"ת הרא"ש כלל כא. רשב"ץ (ח"ב, סל"ז). חת"ס חאו"ח סצ"ט.
שו"ת בית אב תנינא סי' א.
ולהעיר, אשר כל הספר האחרון דן בעניני עירובין, ושקו"ט שם בכמה פרטים המובאים בקונטרס זה.
לתיקון עירובין: ראה גם לקמן אגרת ב'תשפו.