ב"ה, ה' סיון, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר אפרים אליעזר שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
מכתבי כת"ר נתקבלו.
ובמה דשאילנא קדמיכון בפרש"י (סוטה לט, ב) ד"ה[2] מן דכשכלה אמן אחרון כהנים מחזירין פניהם וש"ץ מתחיל ש"ש[3] והכהנים מתפללים רבש"ע כו' - והרי בש"ס אמרו דאין הכהנים מחזירין פניהם עד שיתחיל ש"צ ש"ש[4] (חו"י על הרי"ף סוף מגילה), ולא נמצא בראשונים חבר לרש"י בזה.
יל"פ פירש"י שהוא מוכרח מסברא (עיין תוד"ה איבעית - שבועות כב, סע"ב. שד"ח כללים מע' סברא) ומש"ס.
מש"ס - דאמר לפ"ז דאין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן, משמע דתיכף אח"כ רשאין, וי"ל דלרש"י קאי בברכת רבש"ע, וע"ד מש"כ והכריח בב"י וראה שו"ע או"ח סקכ"ח סוסי"ח.
מסברא:
א) תפלת הכהנים רבש"ע כו' הוא בהמשך לב"כ[5], וא"כ צ"ל סמוכה לה (והוא נוסף על הענין שנת' בסק"י ס"ז), ומקודם לזה צריכים להחזיר פניהם כדי שיתפללו לרוח שהשכינה שם,
ב) אף שיש לקשר אמירת רבש"ע עם ש"ש - דחד עניניא הוא, אבל מה טעם לפא"פ[6] דכהנים והעם - לאחר סיום אמן אחרון, שנגמר ענין דב"כ?
ומה אומר וכל הפוסקים - וגם אדה"ז - פסקו אחרת.
ומ"ש בש"ס דאין רשאין להחזיר עד שיתחיל הש"ץ ש"ש - יפרש רש"י דעכצ"ל כפי' הרש"ל שמביא כת"ר במכתבו. ויש להמתיק, דנקט ר"ח[7] ל' זה דאינו מדויק כ"כ אגב סיפא עד שיגמור - שזהו עיקר חידושו.
* * *
כיון דבתוד"ה וכי (סוטה לט, סע"א) מביא פרש"י מבלי להעיר ע"ז משמע דס"ל כותי'.
מש"כ בלבוש סקכ"ח סט"ו דמחזירים פניהם, כשאומר וטוב בעיניך כו' - כבר הקשה ע"ז בס' כה תברכו מע' תפלה. גם צ"ע מל' הלבוש עצמו שם סט"ז. ואין הזמ"ג להאריך.
ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו וקבלתה, הבע"ל, הנני בזה להביע ברכתי, בנוסח כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע:
לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
בברכה.