ב"ה, כ"ד סיון, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר אברהם חיים שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מח' סיון ואח"כ גם הספר תשובות בית הלל. והשי"ת יצליחו למלאות חלקו ותפקידו בהגדלת תורה והאדרתה התלוים בהחזקת יראת שמים טהורה וכמרז"ל (שבת ל"א סוף ע"א) שכשיראת ד' היא אוצרו הרי אז מתקיים אמונת עתך חוסן ישועות חכמת ודעת, ושבימינו אלה אי אפשר לזה אלא בקיום ציווי האריז"ל (עיין אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה) - שבדורותנו אלה מותר ומצוה לגלות זאת החכמה, ועיין בארוכה בהקדמת תלמידו הרח"ו משער ההקדמות שהאריך בזה בביטוים נוראים ומבהילים.
וידוע ג"כ פסק השו"ע (או"ח ריש סי' צ"ח) שקודם התפלה צריך לחשוב מרוממות הא-ל יתעלה כו' והרי מובן ופשוט שא"א לחשוב עד"ז מבלי ידיעה בזה, והאריכות בזה אך למותר, ומה גדול ההעלם וההסתר אשר אף שכל הנ"ל מובן בפשטות נצרך להסביר הכרח לימוד זה.
מוסג"פ סקריפ להוצאות הפרטית והשי"ת יצליחו.
בברכה.
נ.ב.
מה שהעתיק במכתבו בענין הוי' הוי' וכו'. הנה לא ביאר הענינים כל צרכם. א) בדברי הרא"ש כיון שמחשבת ע"ז מצטרפת הרי אין זה קודם שחטא. ב) בהפירוש דה' אחד שמסביר שלא יהיו צריכים רק לשם אחד. הנה איך אפשר לומר שלע"ל לא יהיו י"ג תיקוני דיקנא שהן י"ג מדות הרחמים שלדעת כמה מהראשונים מתחילים משם הוי' הראשון ואדרבה מדויק הוא דוקא מל' רז"ל אני הוא קודם שיחטא. וההסבר בזה הוא בקיצור. א) עפמ"ש בתניא פרק ט"ז בדיוק הלשון מצרפה והול"ל מעלה עליו כאילו עשאה, ועיין שם בקרבן נתנאל. ב) אין הענין שיבוטל ח"ו שם הוי' אחד משני שמות הוי' אלא המדובר הוא בהפסיק טעמי שביניהם שלע"ל יהי' הוי' אחד שני השמות באחדות.
יעוין זח"ג קלח, א. לקו"ת דנט"א.
מוה"ר אברהם חיים: לוינזון, ירושת"ו.
שהעתיק במכתבו: בספר של הגה"ק כחד מקמייא מרן ממונקאטש זי"ע בשם הגה"ק רמ"ל סאסובער זי"ע כי ארז"ל במסכת ר"ה י"ז בי"ג מדות ה' ה' אני ה' קדם שיחטא האדם, וה' לאחר שיחטא האדם, והקשה הרא"ש שם מה צריך למדת הרחמים קדם שיחטא? ותירץ דמיירי במחשבת ע"ז שהוא קדם שחטא האדם עדיין ואף שאין המחשבה רעה מצטרפת למעשה, אבל בע"ז מצטרפת שנאמר למען תפוש את בנ"י בלבם, עכ"ד הרא"ש ז"ל, ולפי"ז צריכין ב' שמות רק בשביל ע"ז ולעתיד בב"א יהיה להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון ולא יהי עוד מחשבת ע"ז כלל על כן באמת לא יהיו צריכין לב' שמות רק לשם אחד - מדת הרחמים בכללותה שא"א בלעדה - השי"ת יזכנו בקרוב שיהיה ה' אחד ע"י משיח ה' מדברנא דאומתי' במהרה דידן כי"ה.