ב"ה, ג' מנ"א, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ צמ"ס חו"ב מוה"ר יעקב שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ז תמוז, הנה מה שלא הבאתי מירושלמי דר"ה רפ"ד בהנוגע להאמור במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בר"ה תש"ג מפני שלדעת הירושלמי מה דאין תוקעין בשופר בר"ה שחל להיות בשבת הוא מן התורה ולא מדרבנן והוא כקס"ד דרב חמא בר חנינא בש"ס דילן, ויעוין ג"כ בספרא פ' בהר (והובאה דרשה זו גם בירושלמי שם) שאף שכמה ממפרשי הספרא אומרים שבספרא אינו אלא אסמכתא ועיין ג"כ בפני יהושע ר"ה רפ"ד בזה, ובכל אופן אין הירושלמי שייך למאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, ומה שר"ל דהירושלמי לא סבירא לי' בגזירה דרבה והוא על דעתו דבן עזאי וכמובא בירושלמי שבת והועתק ג"כ בתוס' שבת ה, ע"ב, הנה אא"ל כן כי הרי גזירה דרבה היינו ג"כ טעמי' דמגילה ולולב והרי שם אין לימוד מפסוק, וגם להירושלמי סבירא לי' דאסור, וכסתם משנה. מה שהי' הרי"ף תוקע בר"ה שחל להיות בשבת, הרי מבואר טעמו כי לדעתו עתה תוקעין בכל מקום שיש בי"ד חשוב אע"פ שאינו סמוך ועיין ר"ן ריטב"א ומלחמות, בר"ה שם.
מ"ש בענין הנתוח דפראסטאטע שכיון דבא ע"י חולי - הוי בידי שמים וכו'. הנה מלבד שבכגון דא הוי תחלתו בידי שמים וסופו בידי אדם - הנתוח ממש שבזה כמה דיעות והובאו באוצר הפוסקים לאבן העזר סי' ה' עיי"ש הנה הפעולה שבידי שמים בנדו"ד, אין לה כל שייכות להעדר ההולדה כי ע"פ רובא דרובא נתוח זה עושים מפני שהפראסטאטע מתחלת לדחוק על השבילים ובמילא הש"ז והמ"ר יוצאים לאט לאט ומובן שאין זה ענין של סירוס כלל, כן מ"ש שזקן ואינו ראוי להוליד כו' הנה לפלא איך יבחין ומי הוא שיבחין אם עוד ראוי להוליד א"ל ומעולם לא שמעתי שהרופאים נוהגים ככה מלבד השערה בעלמא, שמגיל ידוע ע"פ רוב אין להם ילדים, כן מה שרצה להקל מפני שהנתוח אינו בביצים רק סמוך בגיד גם זה לא הבנתי מהו הנפ"מ והרי כרות בכולם אמרו (יבמות עה, ב).
בכבוד ובברכה.