ב"ה, י"ג מנ"א, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוהרנ"ן[1] שי'
שלום וברכה!
... מ"ש אודות האברך שנגע בזקנו, הנה צריך הי' להרבות עליו ריעים, ובפרט שאחיו הגדול ממנו מתנהג כדבעי.
וגם להסביר לו, על פי המובא בס' דרך מצותך חלק ב' ע"פ והוא רחום, אשר י"ג ת"ד הם נגד י"ג מדות הרחמים, וכל אלו שאין יכולים לתבוע הצטרכותם מהשי"ת בדין כ"א במדת חסד ורחמים, הרי מדה כנגד מדה - יש להם להשאיר בשלימות התיקוני דיקנא, עיי"ש בארוכה. ובמילא מובן, שאברך הצריך להסתדר בפרנסה ובשידוך טוב וכו' ומוכרח לרחמי השי"ת בכלל, עליו להדר בהי"ג ת"ד. ובודאי ימצא האותיות המתאימות לזה.
בשאלתו אודות מכירו... כיון שיש רופא אומר שאין צריכים נתוח, ורק שיזהר באכו"ש וכו', הנה עליו להתנהג מתאים להוראה זו, ולהתחזק בבטחונו בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות. ומנוחת הנפש היא אחת הרפואות היותר מועילות למיחושים כשל הנ"ל.
כן במה ששואל הנ"ל, שאין מזדמן לו קונים על הבית שקנה בשביל פרנסה. הנה יקח את השי"ת לשותף - ע"י שיבטיח לצדקה, מעט יותר ממעשר מהריוח, ומה טוב קרוב לחומש - ומובטח שותף הנ"ל להביא ברכה והצלחה מתאים להפסק עשר בשביל שתתעשר.
וכאשר יראה השגחה פרטית בזה, הרי כדאי שגם אח"כ יתעסק בקניית בית לפרנסה ע"ד זה נוסף על מה שיתעסק ג"כ במלאכתו - אן אימפעט, ובהפסקי מנוחה כפי הדרוש.
בברכה.