ב"ה, ח' אלול, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר מאיר שלום שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מו' מנ"א בו כותב ע"ד פגישתו עם מר... שי' והפרטים בזה ושואל חוו"ד איך לקרב את הנ"ל וביותר לחב"ד.
הנה בריחוק מקום ובשאלה פנימית קשה לציין אפילו נקודות בזה, ובפרט שכנראה ממכתבו הוא איש מתרגש, ואם בדבר התלוי בשכל לבד יש לשער את הנעשה בנפש חבירו הנה אינו כן בהנוגע לרגשות הלב והתפעלות, ומק"ו ממה שכתוב בתניא בהקדמה שאפילו התפעלות השכל אינו דומה באחד לחבירו.
ובכ"ז הנה ע"פ מכתבו כנראה יש לדבר עם הנ"ל אן הענטשיקעס, היינו לאמר לו אז קיין זאך איז ניט פארפאלען ולא ידח ממנו נדח, ואף שאין צועקין על העבר על הזמן שהלך לאבוד הנה מכאן ולהבא כל רגע צ"ל יקר אצלו, וכשיתבונן הנ"ל בפנימיות נפשו הוא יראה שבאמת הנה כל הזמן השתוקק לחזור למקורו ומחצבתו היא התורה והמצוה ובזה מובן העדר הסיפוק רוח שהי' אצלו בעסקנותו עד עתה,
וע"פ המובן גם בשכל אנושי אשר יש קונה עולמו בשעה אחת ובפרט שהוא בעל השפעה על חוג בו כו"כ מבני ישראל הרי יכול במדה גדולה לתקן את העבר, ומה שאינו מבין מהנעשה אתו בהשנים שעברו הרי בהדי כבשי דרחמנא למה לך.
ואחכה לבשו"ט ממנו בכל הנ"ל וכן בעניני הרשת והפרטים.
בברכת הצלחה וכוח"ט.