ב"ה, ערב ר"ה, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אהרן אלי' שי'[1]
שלום וברכה!
זה מזמן קבלתי מכתביו באופן ישר וגם ע"י אחרים בם כותב אודות הסברא שיעלה על ספר פרשת הרדיפות נגד היהדות במדינתנו לפנים, ושואל חוו"ד בזה.
והנה קשה להביע דעת בענין כזה מבלי ידיעות מוקדמות פרטיות אודות תוכן הספר, ואם הכוונה בזה להוסיף פרק בדברי ימי ישראל מתקופה איומה זו או שיש בזה עוד טעם להדגשה מעניני קידוש השם בהנוגע ליהדות החרדית בפרט.
בכל אופן אם באופן הא' או באופן הב' או גם באופנים אחרים צריך הספר לכלול בתוכו גם ידיעות מדויקות היינו השמות וגם המקומות והזמנים וכו', וצריך עיון אם אין בזה חשש של סכנה בשביל קרובי הנ"ל הנמצאים אחורי הפרגוד, ובפרט שאין משם כל ידיעות ברורות מהנעשה אתם ומהיחס לענינים כאלו בכלל, ולאידך גיסא לכתוב בכללות מבלי להזכיר שמות, צריך עיון אם תביא כתיבה כזו התועלת הרצוי'.
בשאלתו אם נמצא אצלי חומר בזה, הרי חומר מסודר בודאי אינו, ובפרט שעדיין לא סידרו כדבעי הכתבים והרשימות מעזבונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וקרוב לודאי שבכתב אין חומר כזה, וצריך עדיין לקבצו מאנ"ש שבאו ממדינתנו מהשמור בזכרונם, ועבודה זו עדיין לא מצאתי מי שיתעסק בזה.
בודאי ידוע לו שמכספי השלומים דאשכנז הוקצב סכום גדול לפ"ע לחקר דברי ימי ישראל בתקופה האחרונה, אבל עיקר עסקם הוא בהנוגע למדינת פולין וכיו"ב שבזה אין החששות הנ"ל, ובודאי גם באה"ק ת"ו אפשר לברר הפרטים אודות תמיכה זו במשרדים ואישים המתאימים.
נשען על התחלת מכתבו שלמד בישי[ב]ת תומכי תמימים וכו', והרי דברי צדיקים ופעולותיהם קיימים לעד וזהו ג"כ בהכחות שהשקיעו בתלמידיהם, הרי פלא שאין מזכיר ע"ד פעולותיו הטובות בכרם חב"ד, והרי ידוע התביעה וההתאוננות, שמוני נוטרה את הכרמים[2] (היינו שגם הם כרמים הם וצריך לשמרם, ובכ"ז כיון ש)כרמי שלי לא נטרתי, הרי זה חסרון ונותן מקום לתביעה, והעיקר לא תביעה מבחוץ אלא תביעה מנקודת הנפש פנימה. ויה"ר שיבשר טוב בזה בקרוב.
ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בברכה.
נ.ב.
בהנוגע להחוברת פולמוס[3] נגד... הנה מובן שאופן הפולמ[וס] תלוי בהתנאים על אתר והתגובה של קהל הקוראים. אבל בכ"ז הנקודה היא:
א) כשמדברים ע"ד דת קיימת ולא ע"ד יצירת דת חדשה מובן שצריכים להתחשב עם יסודי הדת.
ב) מובן ג"כ שמבקר והוגה דיעות יכול להיות רק איש שאין הדת שוללת אותו בתור מאמין.
ג) פסק הדין מי הוא מאמין ומי הוא כופר, אינו ענין שניתן לרשותו של כל אחד אלא תלוי בעיקרי הדת הקיימת ויסודותי'.
וכתוצאה מכל הנ"ל הרי עצם הגישה של... הנה הנגד דת משה וישראל ובמילא כל השקו"ט שלו אם יש לה אחיזה בשכל או לא בכל אופן איננה שייכת לדתנו, ומובן ג"כ שבאם בדעת הנ"ל לחדש דת, הרי אין להטעות את הקוראים באמרו ההיפך מזה. וע"י ביאור הנקודות אלו באופן המתאים הרי חו[ס]כים כמה דיו ונייר.