ב"ה, ח' מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו המהיר שנתקבל היום וכן הקודם לו, הלא לפלא:
א) שמקצר הוא בידיעות אודות מצב בריאות... בה בשעה שמראש הי' שולח מברקים בכל יום ויום, וכבר ידוע אשר דרך המיצוע הוא הדרך הישר, ולא שתי הקצוות (מלבד מקרים יוצאים מן הסדר, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות).
ב) אשר מכתביו הם בלשונות של הפחדה והבהלה, ואי' הענין דמוח שליט על הלב, ועכ"פ שלילת שליטת הלב על המוח, היינו שהלב מפחיד את עצמו, ורואה הענינים לא כפי דרישת מורנו הבעש"ט בשמחה. וכבר כתבתי לאחד מאנ"ש, אשר בצירוף שני פסקי תורתנו תורת חיים, אשר עבודת השי"ת צ"ל בשמחה דוקא, ועבודת השי"ת צ"ל בכל דרכיך - השמחה צ"ל בכל ענין וענין (ויש לקשר זה עם שיטת הבעש"ט בהענין דהשגחה פרטית, וע"פ המבואר בדא"ח, אשר כל פעולה ופעולה משלמת כוונת רצון העליון) - והרי גם בהשקפה על מצב בריאות מי שהוא ואפילו בכתיבה על דבר זה - אפשר לעבוד את השי"ת. וע"פ המבואר בדא"ח - לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, ואדרבה קרוב אליך הדבר...
ויה"ר מהשי"ת שמכאן ולהבא יודיע בשורות משמחות, ולא רק מפני הטעמים הנ"ל, אלא שאפילו הוא ואפילו המרה שחורה שלו יודו שצ"ל בשמחה.
וע"פ פסק רז"ל המתפלל בעד חבירו כו', הרי יצליחו השי"ת להטבת הבריאות שלו ושל זוגתו - שיחיו - ויודיע בשו"ט גם בזה.
בברכה,