ב"ה, י"ב מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ז תשרי, בו כותב אודות המצב בבית אחותו וגיסו שיחיו שאינו כדבעי למהוי, מובן שכבקשתו אכתוב בכיוון לקרב הלבבות לגיסו שי', אבל הוא מצדו ובכלל אנשי משפחתו צריכים להסביר לאחותו תחי' אשר במכש"כ וק"ו כשהבעל מתאחר במסחרו או במשרד בו מוצא מקור מחיתו ופרנסתו אין אדם מתרעם על זה ואדרבה שמחים שיש מקור פרנסה והבעל עובד באמונה במילא תהי' גם פרנסתו "בטוחה", אף שאין כל הנ"ל שייך אלא לממוצעים היינו הבעל של המשרד או להענין של המשרה שהם הצנורות על ידם הקב"ה הזן ומפרנס לכל נותן לאיש פלוני פרנסתו ופרנסת ב"ב, אם כן הרי כמה פעמים ככה צ"ל השמחה כשהבעל עובד באמונה בהנוגע להבע"ב העיקרי והיחידי אשר פרנסתו של אדם מבקש הוא אודותה בעת התפלה שהיא בקשת צרכיו של אדם והצנורות והכלים שבהם הקב"ה משפיע הפרנסה הן עניני תורה ומצות... וכמו שאין אחותו מתרעמת על זה שנמצא בעלה במשרתו או בלימודו משך כמה שעות בימות החול עאכו"כ שאין להתרעם על זה שביום השבת אשר כלשון הזהר מיני' מתברכין כל יומי, מאריך בתפלתו והתבודדותו עם השי"ת, שכמובא בספרים תפלת השבת היא כוללת תפלות כל ימות החול שענין ברכותיהם האמצעיות הם לא רק חונן לאדם דעת אלא גם שמע קולנו וכו'...
ומה שמבהיל אותי ביותר הוא זה שכותב שנמצאת אחותו בבית הורי', אשר לדאבוננו ראינו במוחש שכשמתערבים בין איש לאשתו אפילו הקרובים ביותר (ולפעמים הרי יש חשש יותר להיזק ח"ו מאשר לתיקון דוקא הקרובים בהיותם צד וקרוב לאחד מהנ"ל יש מקום להיזק יותר מהתערבות של זר), והאריכות בזה אך למותר, כי תקותי ששורותי אלו המעטות בכמות תפעלנה לתקן המצב בהקדם היותר אפשרי ויבשרני טובות.
מ"ש בהנוגע לו, שאף שקלה עליו הכוונה באמירת תהלים בפסוקי דזמרה וכו' אינו מרגיש חיות בברכות שמו"ע, הנה צריך הי' להתעמק בתורת הבעש"ט וביחוד בהנוגע לענין השגחה פרטית וההתקשרות וההתאחדות שבין כל אחד מישראל להקב"ה המבוארים בכ"מ בתורת החסידות, ועל ידי שיתרגל ברעיונות אלו יוחקק בנפשו לא רק בהבנה אלא גם בהרגש ובלשון רבנו הזקן בתניא קדישא ריש פרק מ"א אשר א"ס ב"ה מניח העליונים ותחתונים ומיחד מלכותו על עם ישראל ועליו בפרט כו' והנה ה' נצב עליו וכו' ומנהיגו ומשפיע כל הצטרכותו והצטרכות ב"ב, ואז בנקל יכווין בברכות האמצעיות ועאכו"כ בג' ראשונות וג' אחרונות.
בברכה המחכה לבשו"ט.