ב"ה, י"ג מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צמ"ס כו' מוהרש"י שי'[1]
שלום וברכה!
זה עתה נתקבל מכתבו מעש"ק לך, כן איזה ימים שנתקבל מכתבו הקודם, ואתמול - הקונקורדנציא - הכרך הראשון - התלמודית.
ובמעוף ראשון, הנה באיזה ענינים מורגשת גישה חיצונית טכנית בלבד, מבלי להכנס בפנימיות הדברים. ומהם - ענינים השנוים במחלוקת (בשרש המלים ופירושים וכו') מבלי שבאה הערה על זה. ואולי ביאר המחבר את כל הנ"ל בספרי הקונקורדנציא שלו הקודמים - במשנה ותוספתא - אשר לא ראיתים, אבל מובן שכ"ז אינו מספיק, כי בכל הזמנים ובפרט בימינו אלה, אין לסמוך ע"ז שבטח יחפשו בספרים אחרים פירוש דבר המוקשה. (וידוע הכלל, אשר האחרונים יש להם לפרש דבריהם).
מובן שכל הנ"ל אינה אלא טענה מפני מה לא באו הדברים יותר טוב מאשר נעשה, אבל כספר שימושי לחפש מלה או מרז"ל הרי ישנה, אפשר, מעלה בגישה הנ"ל, כיון שהמחפש לא תמיד יודע פנימיות הענינים, ובימינו אלה - הרי אפשר שגם לא ידע פירוש המלות ורק צירוף האותיות בלבד.
בכל אופן ת"ח ת"ח לכת"ר על הטרחה בקניית ושילוח ספר זה, וחמרא למרי' וטיבותא לשקי' כו' (להעיר מסהמ"צ להצ"צ מילה פ"ג).
מענין לענין דומה לזה, הנה ארשה לי להטריח את כת"ר שי' בכגון דא, והוא אשר בטח ידוע לו ממה שנתדבר הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב"א שי' גאראדעצקי אודות משלוח הספרים דהוצאת מוסד הרב קוק, ועד עתה לא בא הדבר לפועל, אף שהרבא"ג שי' אמר לי שכתב לזה שדבר עמדו אודות אופן הבאת הענין לפועל, ואף שכתבו לש"ב הרה"ח כו' הרע"ז שי' סלונים שיקח ע"ע הטרחה באריזת הספרים וכו' והוצאות המשלוח (מובן שיסולקו בצירוף תודה רבה), בכל זה, הרי כיון דמכאן ועד נהר גיחון כמה מקטרגים וכו[2], תקותי שימצא כת"ר אופן המתאים לעשות שיבוא הדבר לפועל ממש, ות"ח ת"ח למפרע.
נהניתי ממ"ש אודות התעוררות בני משפחת מוהרא"י[3] ז"ל מדריבין להו"ל כתביו שעדיין לא ראו אור הדפוס. ומובן מעצמו שפעלא טבא הוא, ובטח יסדרו הענינים שיהי' להם גם יופי חיצוני, שנוסף על הענין דזה אלי ואנוהו התנאה לפניו כו', הרי מפני מקרי הזמן זהו הדרך להמשיך כמה מאחב"י להביט גם בפני הספר ולהתבונן בתוכנו. ולדכוותי' האריכות בזה בטח למותר. ומובן שכוונתי ביופי חיצוני הוא לא רק בחיצוניות דחיצוני', היינו הדפוס והנייר וכו', אלא גם האזנים לקופה וכמו השוואות, מראה מקומות וכו' חיצוניות שבפנימיות, וכיון שכנראה מתייעצים עם כת"ר ולכת"ר השפעה עליהם, בטח יסודר גם הנ"ל. ובזה להעיר, אשר כיון שספרו אוהלי יוסף אזלו זה מזמן רב מן השוק, ולאידך גיסא אין הטרחה כ"כ בהדפסתו עוד הפעם ע"י פוטוגראפיא - אפשר יוציאו לאור הנ"ל גם ספר זה.
בטח יש ת"י בני משפחתו של מוהרא"י ז"ל גוף הכתב יד ג"כ, וזה כאיזה שבועות שקבלתי תשורה מאחד מאה"ק ת"ו עלה כתב ידו, וכותב לי שזה גוף כתב יד בעל המחבר אוהלי יוסף. על שאלתי באיזה אופן בא לידו, ענה לי שזה מכמה שנים קנה זה אצל מו"ס ואינו זוכר הפרטים בזה.
בהנוגע לעניני תורת אמת, נהניתי ממ"ש אשר מצב הישיבה נשתפר, וברוחניות ג"כ, הן בעניני תורה והן בעניני תפלה ויר"ש. ויהי רצון שילך המצב הלוך וטוב ויהי' מעלין בקדש, שזה גופא ירחיב ג"כ בהענינים הגשמיים וע"ד מרז"ל בארץ הצבי, דקאי על ארץ ישראל בגשמיות, וכיון שהגשמיות משתלשלת ובאה מהרוחניות, הרי בודאי שזהו בתורה ועניני' שהם ארץ ישראל ברוחניות...
מ"ש אודות החזית הדתית, מובן שכדאי הדבר במאד מאד, ומה שכותב שהוא מקטני אמנה בזה, הנה אפשר שעתה נשתנה המצב מלפני כשנתים, כי אז דחקו על מפלגות החרדים מבפנים, היינו החרדים, ובמילא לא רצו מנהיגי המפלגות להשמע לזה - משא"כ עתה כשבא הדוחק והכפי' מבחוץ, היינו מהשמאליים, יש מקום יותר ויותר שיוותרו על ריוח המדומה של מנהיג מפלגה פלוני ופלוני בכדי שלא להזיק המצב הדתי באה"ק ת"ו.
ברכת מזל טוב לרגלי הודעתו, אשר בקרוב יופיע הכרך הששי של האנציקל' תלמודית, ויה"ר מהשי"ת להשפיע לכת"ר הצלחה מרובה בהמשך הכרכים, וזכות הרבים תלוי בו.
בדא"ג, בהתועדות דבית השואבה דשתא זו עיינתי ג"כ מ"ש בספרו המועדים בהלכה ובציוני המקומות אשר שם, ובפרט בענין דנסוך המים, וראיתי דאישתמיטתי' שו"ת אבני נזר חלק ב' סי' תצ"ה (והוא לא כהגהת הגר"א בהתוספתא).
אינני יודע ברור התועלת במה שכותב הנני לקמן, ובכל זה אתאפק לא אוכל, והוא בהקדם מרז"ל, והובא לדינא להלכה למעשה ברמב"ם, אשר אין להתיר ג' דברים - דבי"ד שריא קרי לי' (ע"ז לז, א. ממרים ב, ח). ובסתירה לזה הנה בכל מקום שמוצאים מאמר, ולפעמים אפילו בירחוני תורה, מהרה"ג כו'... כולל בתוכו איזה היתר ולפעמים היתר מפתיע ביותר. אינני יודע מי הוא שיכול להשפיע על הנ"ל בכגון דא, ואפילו את"ל שכל היתרים שפרסם ברורים הם במאה אחוז, הרי נוסף על מרז"ל הנ"ל, דפשיטא שמדבר ג"כ בבי"ד כשר וסמוך ובכ"ז אסרו הנהגה כזו, הרי אפשר בין היתר לחבירו לפרסם ג"כ איזה מכתב של חומרא או גם איסור, שהרי לא ימלט שישנם ענינים שהנ"ל יאסור אותם, ואפילו בית הלל העידו שבכמה דברים הם מחמירים.
אמרתי בדרך צחות שמפני שיטה ונטי' של הנ"ל לקולא ולהיתר, הרחיק ללכת עד שדוקא הוא מוצא קולא ומעין היתר... להילוכם של כהנים על קברי צדיקים, אף שמוהרי"ל מיאנאוויטש כו' וגם כפי הידוע לי מהרביים דפולין, לא מצאו יסוד להיתר זה.
בברכת הצלחה - המחכה לבשו"ט בכל הנ"ל,
מ. שניאורסאהן