ב"ה, י"ד מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים הרב חיים מענדל שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מח' מ"ח, הנה יה"ר מהשי"ת שיצליח במלאכת שמים - השגחה על תלמידי ישיבת תורת אמת.
וכבר ידוע, אשר אחריות המשגיח היא גדולה פי כמה [מ]אחריות הר"מ והר"י, כי הרי עליהם ללמוד התורה עם התלמידים ולפניהם, שבזה אין התנגדות כ"כ מהלעו"ז, כיון שהתורה היא לחם מן השמים ודברי תורה אין מקבלים טומאה, שמצד עצמם אין בם פסולת, וכן מצד הלומד לא תמיד נוגע כ"כ, כיון שאם ח"ו לא זכה נעשית לו כו' - משא"כ על המשגיח לראות שהתורה תלמדהו, כפתגם נשיאנו הק', שמתעצם עמה עד שנקראת תורתו, דאורייתא וישראל כולא חד, ונגד זה נלחם היצה"ר ומושך עמדו גם את הנה"ב - בכל תוקף, אבל כיון שכמרז"ל אפי' ריש גרגותא[2] הרי מן שמיא קא ממנו לי' - בודאי ניתנו לו הכחות למלאות תפקידו זה, ואין הדבר תלוי אלא ברצונו הטוב. ויצליחו השי"ת שלאחר זמן קצר יוכל לאמר ראו גידולים שגדלתי.
בברכה המחכה לבשו"ט.
נ.ב.
בודאי למותר לעוררו אשר כמו שבחיות הגוף הגשמי, אפילו החיות שבהגוף מצד עצמו, מתחזק ומתוסף ע"י גילוי החיות הנשמה, כן הוא בהנוגע לגופא דאורייתא ולנשמתא דאורייתא כמובן.