ב"ה, ט"ז מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מב' וירא, הנה בנוגע לשאלתו הראשונה במה שאירע לו וזוגתו תחי', הרי יפרישו הן הוא והן זוגתו כל אחד מהם לצדקה סכום של עשרים וששה ושני שליש סלע[1] (ויכול לברר אצל כהן כמה הוא הסלע במטבע המדינה שלהם כיון שפדיון הבן בחמש סלעים) ומובן שאין הפירוש שיפרישו את זה בבת אחת אלא יכול להיות במשך חדש או גם יותר מזה, ומעלה בהענין דנתינה בפעמים רבות ע"פ המבואר באגרת הקדש לרבנו הזקן בפירוש המשנה והכל לפי רוב המעשה (אגה"ק סי' כ"א) ובארבעים סעודות - ומובן שאין צריכות להיות צרופות ביום אחר יום, אלא גם זה לפזרם למשך כמה שבועות - הנה יאחרו הסעודה לעשרים מינוטין לערך, ונכון יהי' לבם בטוח בהשי"ת שיוכלו להמשיך לעבדו יתברך בשמחה, והרי ידוע אשר עבודת השי"ת היא בכל דרכיך וכמבואר בארוכה ברמב"ם הלכות דיעות פרק ג' וטור או"ח ושו"ע סי' רל"א.
בהנוגע לפסק דין הצמח צדק שאם לפ"ד הרופא סכנה להאשה מותר לשמש במוך, הנה מובן שאין הוא צריך להסכמתי. וכיון שדעת הרופא הוא כנ"ל היינו שמזיק לבריאותה, מותר לעשות כזה. ומה שכותב שקנה איזה מכשירים לזה, וכותב השם באנגלית הנה כאן אין ידוע מהותו, והנקודה בזה היא, שאין זה צריך לשנות דבר להבעל. ובמילא אם זהו ענין של כיסוי וכיו"ב אין להלבישו ח"ו על האבר אלא להכניסו ברחם.
וכאן מקום אתי לעוררו עוד הפעם אשר מוכרח הדבר שיהי' לו קביעות בכל יום עכ"פ לאיזה רגעים ללמוד פנימיות התורה אשר בדורנו זה נתגלתה ונתבארה בתורת החסידות, ואין אתנו יודע אשר אפשר שגם כל הנ"ל הוא רמז נוסף על הכרח לימוד זה בשבילו, והאריכות אך למותר.
בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.