ב"ה, כ"א מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ד מ"ח והקודם לו, בם כותב אודות מצב "עסקנות" חב"ד במקצועות שונים - ולאמר דבר בשם אומרו, הנה מורגל בפי הרה"ח כו' וכו' הר"ש שי' הלוי לעוויטין, אז ווען מען געפינט אפילו גוטע תירוצים, איז בפועל וועט פון דעם גארניט צוקומען. וה"ה בנדון דידן. וכמש"כ כ"פ, כי לדידי אין נפק"מ כ"כ מי האשם ומי הצודק, כי הוראת נשיאינו הק' היא שאנן פעלא דיממא אנן, אויף מאכען ליכטיק. ומענינו של פועל הוא לראות ולהשתדל שתעשה הפעולה. ולו גם הי' צודק בכל טענותיו שכותב במכתבו הראשון, הרי גם אז אינו מנצל את האפשריות באה"ק ת"ו. ובפרט שיש להשיב עליהם כו"כ. והעיקר, נקודה עיקרית - שכאו"א מהם מביט על הענינים שהענין צריך להעשות, והוא משתתף כאדם הבא מבחוץ. ובמילא אם מזמינים אותו או עכ"פ ממלאים הוראותיו במילואם משתתף. ובאם לאו - הרי מה עליו עוד לעשות בזה, ו"אני את נפשי הצלתי".
וכבר ידוע המשל בזה החילוק שבין פקיד ושכיר העושה באיזה ענין באמונה והתענינות בעל הבית באותו ענין. שהראשונים כיון שעובדים באמונה עושים ככל יכולתם בכחות הגלוים, ואח"כ הולכים לישן במנוחה. ועושה חשבון בנפשו שהוא עשה שלו. משא"כ הבעה"ב - שאינו יכול לישן במנוחה, אף אם עשה בזה ככל יכולתו. במילא מתגלים אצלו כחות נעלמים, המצאות שונות וכו'. והאמת מוכרחני להגיד, שעבודת... לע"ע - אינני רואה שיעבדו עכ"פ כשכיר נאמן, היינו ככל יכולתם. ואתו הסליחה על הבעת חוו"ד בלי כחל ובלי שרק.
נהניתי ממ"ש אודות התמסרות... לעבודה ב... אלא שרואה הנני ממכתבו, שכולם שבעים רצון שהנ"ל עובד בהתמסרות, און מען פארגינט עם דעם גאנצען שכר - פאר עם אליין. ואין עוזר לו. וכבר נלאתי לכפול ולשלש פעם אחר פעם, אשר כל יום ויום שעובר, לאזט מען איין מעגליכקייטן צו טאן פאר דער אלטען רבי'ן פאר דעם מיטעלען רבי'ן פאר דעם צמח צדק וכל נשיאינו ממלאי מקומם. והיא אבדה שאינה חוזרת.
כיון שאינו מזכיר דבר אודות בריאותו וכן מבריאות זוגתו שי' בודאי הכל בסדר ושלום, וישרה השי"ת השלום בתוככי אנ"ש, ותהי' זה כלי לא רק מקבל ברכת אלקי השמים בתוכו, אלא גם להמשיך ברכת השי"ת - לכאו"א בהמצטרך בגו"ר.
בברכה,