ב"ה, כ"ח מ"ח, תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'[1]
שלום רב וברכה!
... בנוגע להתפתחות ההתישבות של אנ"ש באה"ק ת"ו, הנה כמו שכתבתי במכתבי הקודם רצוי מכמה וכמה טעמים עקריים שתהי' התישבותם בסמיכות מקום לכפר חב"ד הקיים, אבל לא בתוכו ממש. אמנם, וכמו שמדומה לי הערותי על זה, גם במכתבי הקודם, אם בשום אופן אי אפשר אחרת, יהי' הכרח להסכים על נקודה שני' באיזה מרחק מהכפר, אבל נוסף על זה יש להשתדל בכל האפשריות שהשטח הנמצא בסמיכות לכפר חב"ד (1400 דונאם) יצורף לכפר חב"ד, כי תקותי חזקה אשר יתוספו המתישבים בכפר הזה ובלבד שיהיו התנאים מתאימים, ומובטחני שאין נצרך לזירוז משלי כיון שהרי כ' הרה רעיון הכפר ולקח חלק פעיל בטפוחו וגדולו מיום הווסדו, ועל בני ופועל ידי תצויני (בתמי').
במה שכותב ע"ד כתבי יד נשיאינו הק', הנה גוף הכתי"ק שבתורת שמואל אופייני הוא לכתב יד אדמו"ר מהר"ש. ספר החסידות של ורפל אינו אצלי ומשום כך אינני יודע איזה כתבי יד הדפיס בספרו. אבל חוששני אשר כתב יד אדמו"ר האמצעי בטח לקח ממה שנדפס ב"התמים" (בענין ההצעה ע"ד יסוד מושבות) ולדעתי אין זה אופייני כ"כ לכתבי יד אדמו"ר האמצעי, ומוסג"פ צילום מאחד ממכתביו.
גוף כתבי יד רבינו הזקן שראיתי צילומם בספרים ומקומות שונים, הנה כמעט אין חילוק ביניהם, ובמילא יש להשתמש בהנמצא גם בספרו של הנ"ל, ובפרט שקרוב לודאי שהוא צילום ממכתב רבינו הזקן להר"מ מייזלש אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר שלחו בתור מתנה לחסידים ואנ"ש בקשר עם חתונתי.
כתב יד הצ"צ ואדמו"ר אביו של מו"ח אדמו"ר נמצאים בשו"ת צ"צ חלק א' ובקונטרס עץ חיים, אשר בקשתי את אנ"ש להמציאם לכבודו.
בטח כמנהגו הטוב להשתדל במתנה להכפר לחג הגאולה י"ט כסלו, וכמו שעשה בזמנו בענין החשמל, הנה גם בשנה זו מקוני שיפתיעם במתנה כגון דא, ובפרט שכתבו לי שביקר בהכפר ארוכות והגישו לו ג"כ תזכיר בן כמה סעיפים, וכמו שראיתי בהעתקה ששלחו לי.
אינני יודע אם הבא לקמן הי' גם כוונת כ' כשנתן לי תשורתו הקובץ ברכות ותפלות "מאה ברכות", אבל בטח יש גם בזה השגחה פרטית, כי זהו מעין סידור הנדפס בשביל האנוסים, או אפשר גם על ידם, לאחר שבאו למקום מנוחה בו יכלו להתנהג כפי רצונם האמיתי בחיים היום-יומיים ובגלוי, והוסיפו גם איזה תפלות שכנראה נמצאות רק בקובצים מעין אלו. ומזמן לזמן כשהנני מסתכל בקובץ זה ומתחדש אז הזכרון שהביאו לי איש שרוב עסקו הוא בשדה החנוך, הנה בדרך ממילא עולה בכל פעם הרעיון אשר באמת הרי כל אחד ואחד במדה ידועה, ואולי גם במדה חשובה, אנוס הוא, ועושה כמה ענינים מפני כפית הסביבה אם במישרין או בעקיפין, או על כל פנים כלשון המורה הגדול (רמב"ם הל' גירושין ספ"ב) "אנוס מיצרו הרע ובאמת הוא רוצה להיות מישראל ורוצה לעשות כל המצוות ולהתרחק מהעבירות". והרי מתפקידו של כל מחנך הוא לשחרר את המחונך והמושפע ממנו מכל ענין של כפי' חיצונית, ועל אחת כמה וכמה מכפי' פנימית, ולקשר תוכו וברו, שרק אז יגדל הילד (ילד בשנים, או ילד בידיעות) ויחי' חיים מאושרים מבלי קרעים ומלחמות תדיריות שבין יצר ליצר, ובלשון החסידות שבין נפש האלקית ונפש הבהמית. ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, אשר על ידי הפעולה הזאת הנה גם המחנך בנקל יותר ינצח מלחמתו הוא.
מוסג"פ חוברת המפתחות לספר רבינו הזקן "תורה אור" אשר זה לא כבר הביאוה מבית הכורך.
הצילומים והחוברת - נשלחו בפ"ע.
בכבוד והוקרה וברכה - המח' לבשו"ט.