ב"ה, י"א כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר יהושע שניאור זלמן שי'[1]
שלום וברכה!
לאחר ההפסק הכי ארוך נעם לי לקבל מכתבו מר"ח כסלו, בו כותב אודות המצב בהישיבה בהווה. ובשאלתו אם להכריח איזה מהתלמידים שיבואו בדוקא להתפלל ג"כ בהישיבה. הנה מובן שאין ההכרח דרך בזה, ואף שיש לדבר בזה בעת רצון ובהתועדות ומה טוב שיהי' לא רק מהנהלת הישיבה אלא מאנ"ש שאינם בהנהלה. אבל אין להכריחם בענינים שבאם לאו וכו', ואדרבה הנהגה דימין מקרבת תועיל גם בזה, הרבה יותר מאשר זה דשמאל דוחה.
בהנוגע ללימוד תורת החסידות של הנ"ל, הרי בכללות הנקודה היא כנ"ל, וכיון שבזה נוגע הענין יותר - צריכה שגם ההשתדלות בזה תהי' [ב]תכיפות יותר, ולהסביר הענינים ע"פ המובא בזהר פ' בהעלותך קנ"ב ע"א בענין נשמתא דאורייתא (ב"ח לטאו"ח סמ"ז), וכן המבואר בקונטרס לימוד החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר וקונטרס עץ חיים וכו' - ובקושיא הידועה בכגון דא, שאם כן מה עשו בדורות הקודמים. הנה התירוץ פשוט ע"פ המבואר בכ"מ ומהם בלקו"ת במדבר בדרוש נחש הנחשת דף ס"א ע"ד, בהא שמן התורה מספיק ק"ש, ומדרבנן צריך ג"כ שתי תפילות בכל יום, והאידנא קבעוה חובה גם לתפלת ערבית. ואח"כ כשנתמעטו הלבבות וגדול החשך נתוסף פסוקי דזמרה כו' וכו'.
ומובן ופשוט המענה אם יבוא מי ויאמר שדי בשבילו להתנהג כמנהג הצדיקים בימי הבית ובמילא יתפלל בלא פסוד"ז ואפילו בלא ברכות ק"ש כו'. וככל הדברים האלה הוא גם בנוגע ללימוד החסידות. וע"ד המובא באגה"ק בשם האריז"ל שבדור זה מצוה לגלות זו החכמה. ומדור לדור גדול ההכרח לגלות יותר, שלכן נתפשטה ביותר תורת החסידות ונתלבשה באותיות המובנות גם בשכל אנושי. ובודאי ימצאו האותיות המתאימות לפי חושי הנפש ותלמידים הנ"ל. וכנ"ל להתחיל התעמולה בעת התועדות, ובעת רצון עלולה שתביא תועלת ביותר וביותר.
מוסג"פ העתק מכתבי ממ"ש לאחד המוסדות של אנ"ש. וככל האמור בו הוא גם בנוגע לאנ"ש דאוסטרליא, ובטח ימצא האותיות להסבירם.
בהמשך להנ"ל - מ"ש בהסיבה להעדר ההתעסקות כדבעי מפני טרדות בפרנסה, הרי מבואר בתורת הדא"ח ומובן גם בשכל, אשר בענינים של פרנסה צ"ל שני חלקים: א) שתהי' הפרנסה מוכנה למעלה. ב) שתומשך למטה מעשרה טפחים בבני חיי ומזוני.
וכמבואר בארוכה בכ"מ ומהם בקונטרס ומעין מבית ה' יצא. ואיש האומר שאין לו זמן להתעסק בחלק הראשון כיון שטרוד הוא בההמשכה למטה כו' - אין לזה כל מקום בשכל. וכדי שיקצבו לו הפרנסה למעלה, ה"ז דוקא ע"י התעסקות בענינים של תורה ומצות. ולית דין צריך ביאור. ובפרט בהנוגע לאנ"ש והתמימים אשר ההשגחה פרטית שלחה אותם למדינה מיוחדת בשליחות מיוחדת. ומה תועיל ההוספה בהטרדה, כיון שהוספה זו ממעטת ח"ו במילוי השליחות ובמילא גם בהקצבת הפרנסה למעלה ח"ו.
ואין להאריך בדבר המצער.
בהנוגע להתלמידים הבאים מבתים שאין ההורים חרדים כ"כ לע"ע, מובן שיש להשתדל לקרבם ככל האפשרי. ואינו מובן מקום לשאלה בזה.
בהנוגע להביא למדינתם תלמידים וגם ר"מ מאה"ק ת"ו. הנה עליהם להתייעץ עם אותם היודעים את הר"מ ויודעים מהותו וכן התלמידים, ובמילא יוכלו לייעצם ע"ד התועלת שיביאו במדינתם עתה.
בודאי ינצלו ימי י"ט כסלו וחנוכה הבע"ל גם בענינים הנ"ל והשי"ת יצליחם.
בברכה ופ"ש כל אנ"ש.