ב"ה, ח"י כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א בנש"ק ענף עץ אבות מוה"ר חיים שמעון זאב שי'[1]
שלום וברכה!
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים עוסק בצ"צ מוה"ר משה פנחס שי' כ"ץ מסר לי הערתו בשער היחוד והאמונה פרק ב' לרבנו הזקן, וז"ל: אף שהטבע הזה במים גם כן נברא ומחודש. - ושאלתו אם יש להגיה אינה כ"כ נברא ומחודש.
הנה לדעתי אא"ל כן, כיון שכנ"ל הוא בכל הדפוסים (שראיתי) וכן הוא גם באגה"ק סי' כ"ה (דף קל"ט). והפירוש בדברי רבנו לדעתי הוא, שמגדיל הק"ו מקרי"ס לבריאת יש מאין באמרו שטבע המים להיות נגרים במורד הוא נברא ומחודש יש מאין (לאחר שכבר נבראו) בהמים ואינו הכרחי בכל הנמצאים - ע"ד טבע כל הנמצאים שתופסים מקום וכיו"ב. ומביא ראי' ע"ז שהרי ישנם נבראים שהם נצבים מעצמם בלי רוח וכמו חומת אבנים ומזה ק"ו שאם בשידוד טבע שני בכל זה ע"י שהוא כבר נברא ומחודש צ"ל דבר המשדד טבע זה בתמידיות, עאכו"כ בהנוגע לענין שהוא נברא ומחודש בטבע ראשון, וק"ל.
ולהעיר ג"כ מפלח הרמון להרה"צ כו' ר' הלל מפאריטש דף נ"ב עמוד ג' שפירש באופן אחר קצת, וי"ל.
בטח לקח חלק בהתועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, ואם בכל השנה קאי מרז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ומצותיו עאכו"כ בימי סגולה אלו שכשפותחים - ע"י תעמולה מתאימה - באיש הישראלי אפילו כחודה של מחט הקב"ה פותח כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה שלאולם לא היו דלתות ובמילא הי' תמיד פתוח ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה, והרי בין עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה מפסקת אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.
בכבוד ובברכה.