ב"ה, י"ט כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מא' וישלח[1], בו כותב שהוקשה לו בחלק הראשון ממכתבי (מענה על מכתבו) אשר איך אפשר שהלומד תורה אם ימצא לזה סתירה בספר שנתקבל בתוככי ישראל יבטל הנאמר בספר.
והנה כבר ביארתי במכתבי די באר הסיבות לזה, ואפילו אם לא היו ידועות הסיבות הרי זה מעשים לעתים תכופות וביותר בתוככי חניכי ישיבות ידועות אשר לימודם חסר לימוד פנימיות התורה שמבטלים דעת ספרים וסופרים מהאחרונים וגם כו' ואין רצוני לפרש בשם המבטלים (ומה התועלת בדבר) אף שעושים את זה בפומבי, וסוג אלו שמבטלים אותם הם מגן אברהם, חתם סופר כו' וכו'.
ב) כן מה שהוא נבוך: שבאיזה אופן אפשר לכווין את הקישור פנימי בין נשמת התלמיד והרב, ואיך יהי' בטוח שמצא את הנכון. ולדעתו אפשר שיבוא זה קשר פנימי דוקא לאחר שיהי' קשר חיצוני. - הנה בנוגע להאחריות הרי גדולה מזו רואים בכל יום ויום והוא בעניני שידוכין שמבואר בזהר (חלק א' דף פ"ה ע"ב) אשר נשמת הבעל והאשה הן חצאי נשמה אחת שבירידתה למטה נתלבשה לחצאין זו בגוף הבעל וזו בגוף האשה, והרי מובן שהתאחדות שני חצאי נשמה אחת שבלא זה פלגא גופא הוא, אחריות עוד גדולה מאשר קירוב נשמה פרטית לנשמה הכללית שלה, ובכל זה נעשים שידוכים בכל יום, וע"כ צ"ל אשר השי"ת הוא המנהיג את העולם ומשגיח בו בהשגחה פרטית, וכשעושה האדם כל המוטל עליו ע"פ תורה מסייעים בידו מלמעלה ומוליכים אותו למחוז חפצו ולמטרתו הוא. וה"ה בקשר שבין תלמיד לרב וחסיד לרבו.
ג) בהנוגע לשאלתו באיזה דרך לומדים פנימיות התורה - הנה גם שאלה זו תמוה, כי הלא פנימיות התורה היא חלק מהתורה וכשמה, ובמילא לימודה הוא ע"ד לימוד כל החלקים שבתורה, היינו בהקדמת נעשה לנשמע (שפירושו הבנה והשגה מלשון דבר כי שומע עבדך) ובמילא בפעמים הראשונות קולטים רק שטחיות הענינים וכשלומדים שלא ע"מ לקנתר וחפצים באמת להבין תורתו של הקב"ה אז מצליחים מלמעלה שיודעים ומבינים הענינים לאשורם וכמרז"ל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא צריך סייעתא דשמיא, וכמרז"ל (סנהדרין צג, ע"ב) שהלכה כמותו מפני שהוי' עמו. וה"ה בנדון דידי' שילמוד תורת החסידות בשופי ולא יתעכב בתחלת הלימוד על הפרטים שבזה, וכמו שעשה כשהתחיל ללמוד גמרא, ואז במשך הזמן יצליח.
ד) ולפלא שאינו מכיר שכל הקושיות שלו והשקו"ט הם הסתת היצה"ר ובאים מהלעו"ז שמנסה בכל הדרכים לדחות את הזמן בו יזכה להתחיל בלימוד פנימיות התורה ובמילא מבלבלו בקושיות ושקו"ט וכמו שכותב בעצמו במכתבו שמאז ועד עתה עדיין ממשש באפלה, היינו שעברו שבעה חדשים שיכול הי' ללמוד בכל יום עכ"פ איזה שורות מפנימיות התורה אילנא דחיי ותמורת זה עסק בשקו"ט הכדאי ללמוד, האפשר ללמוד כו' וכו'. ויה"ר שעכ"פ מכאן ולהבא ינצל זמנו כדבעי וכטוב לפניו באמיתית.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר