ב"ה, כ"ג טבת, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו ממוצש"ק, הנה בודאי למותר לעורר אשר עצבות ומרה שחורה הרחיקום במאד מאד גדולי ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פרק כ"ו ובכמה מקומות, ורואים ג"כ בחוש שלא לבד שאינו מתקן מצב איזה שיהי' אלא אדרבה ואדרבה, וה"ה בהנוגע לענינים בם עוסק ובפרט במדינה זו שהשמחה מתקבלת על הלב משא"כ קו ההפכי, והעולה על כולנה שאין כל יסוד להעצבות שלו כי הרי כבר נאמר מד' אשה משכלת, והדרך לזה הוא כמרז"ל שצריך לחזור ולחזור כלאחר אבידה שאבד שמובן שמשתדלין בזה במרץ אף שכמנהג בני ישראל הכשרים ע"י ממוצעים וימשיך להתעסק בזה בבטחון חזק.
והשי"ת אשר לאחר ששת ימי בראשית מזווג זיווגים כדר"ז בב"ר, ובטח ימציא גם לו את זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד. וזכות התעסקותו לקרב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים ע"י לימוד פנימיות התורה והליכה בהדרכותי' שפנימיות התורה מביא לנשואין (ולא רק לארוסין) של כנסת ישראל להקב"ה תמהר מציאתו את האבדה להשתדך בקרוב באופן הטוב בכל הפרטים ולבנות בית חסידותי בנין עדי עד ומתוך שמחה. כיון שעורר עד"ז - הנה ביום ב' (לבד ר"ח) ה' דשובבים ת"ת[1] דשנה זו יאחר סעודותיו ליו"ד-ט"ו מינוט. ובמשך רגעים אלו ילמוד דא"ח.
את משתתפי השיעורים שכתב אודותם - הזכרתים לשמותיהם על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע קדוש וצדיק כו' קרוי חי, "והבא לפני קדוש ה' והוא נודע אליו בשמו יהי' לו בדבר הזה זכות וחיים" (רמב"ן במדבר א, מה. עיי"ש).
בברכת הצ' בקרוב.