ב"ה, כ"ה טבת, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחר שתיקתו הכי ארוכה, נעם לי לקבל מכתבו ממוצש"ק ויחי, ולקרות בו אשר עושה בשטח הדת, וכיון שזהו מהענינים החיונים בשביל כאו"א מישראל - בודאי שאינו מסתפק בהישגים שבעבר, אלא מחפש מה יש בידו לעשות בזה בכל יום ויום. וכדיוק הלשון עוסק בתורה עוסק במצות, שצ"ל כדוגמת עסק, שאין בעל העסק יושב בחדרי חדרים ומחכה עד שיבוא מי שהוא ויאמר לו שמעונין הוא לעשות עסק עמו, אלא אדרבה הוא הולך ומחפש חיפוש אחר חיפוש אפשר יש מי שהוא הזקוק לעניני עסק זה, ולא עוד - אלא שמדבר על לב הנמצאים בסביבתו להוכיח להם טיב העסק וגודל התועלת מזה בשביל כו' וכו'. והאריכות בזה אך למותר, ובפרט שנמצאים הם בסביבה, אשר, נוסף על הענינים שכל ישראל הם גוי קדוש - צריכה עוד להיות בהם קדושה מיוחדה, וכמ"ש והי' מחנך קדוש, בציווי נוסף. (במילא משתדל היצה"ר לסבב תחבולות שונות ומשונות ולהגדיל העלמות והסתרים ופתויים והסתות, כ"פ ככה - וצריכים לעמוד על המשמר ולהשתדל בזה ככל היכולת. ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה - אלא שכ"פ ככה - שהנצחון על הרע שבפנים האדם מביא נצחון על הרע שמבחוץ לאדם, שגם לזה זקוקים אנשי סביבה זו יותר מאחרים.)
מ"ש אודות הוראות בעבודה זו, הנה גם בהנ"ל ימצא איזו נקודות. והוראה כללית בזה - אשר לא כמו שטועים לאמר שעול בני אדם מקיל בעול מלכות שמים, אלא, אדרבה, כל פסיעה וענין של קב"ע בני אדם צריכה לעורר התבוננות, פשוטה וביחד עם זה עמוקה: ומה ציוויו של בו"ד, שגם הוא בריאה כמוני אף שבמשרה גבוה יותר, הנני מקיים מבלי לשאול מקודם הטעמים הפרטים ומקיים אותה בשלימותה, עאכו"כ בהנוגע לציוויו של ממה"מ הקב"ה, שאין ערוך לו כלל וכלל, שצריך אני לקיים כל ציוויו לטוב לי כל הימים...
בודאי למותר לעוררו על דבר בעתו בקשר עם יום ההילולא עשרה בשבט הבע"ל, לבאר לחבריו ולמושפעיו עכ"פ איזה נקודות מעבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, תקוותיו שאיפותיו אשר קיווה לראות בכאו"א מבני ישראל.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ולעבודה בהצלחה.