ב"ה, ז' שבט, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ מוה"ר שמעון שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ו טבת - לאחרי שתיקתו הארוכה. ומ"ש אודות התיסדות בתי כנסת חב"ד בירושלים ת"ו במקומות שונים, הנה, בכלל, פרטים ופרטי פרטים יש בזה המשתנים מזמן לזמן ותלוים בתנאי המקום, שלכן קשה לאמר דבר החלטי בזה בריחוק מקום, ורק בנקודות כלליות, אשר, בכלל, כל המרבה בתי כנסיות כאלו ה"ז משובח, כיון שריחוק המקום, לפעמים, מונע כמה מאנ"ש להתפלל בבהכ"נ דנוסח חב"ד, ועאכו"כ שאותם שאינם מאנ"ש לע"ע אינם נמשכים.
לאידך גיסא מובן, שאין ענין בית כנסת אחד להתחרות עם ביהכ"נ חב"ד השני, כי אף שקנאת סופרים תרבה חכמה, אבל א"צ להיות באופן שילחמו על מתפלל פלוני או פלוני זה מושך לכאן וזה מושך לכאן.
גם מובן שבית כנסת צ"ל במקום כזה ובאופן כזה שלא ידחה הבאים להתפלל בו אלא אדרבה ימשיך אותם, שלכן אם הכתלים טחובים וכיו"ב, ובפרט שע"י יסוד בית כנסת כזו בשכונה פלונית נמנע חיפוש מקום מתאים, הנה כדאי שיתעכב יסודה איזה זמן - כיון שאח"כ ובמשך זמן קצר לפ"ע ימצאו מקום מתאים יותר. ועוד למודעי, אף כי פשוט הוא, דאין להקפיד, וצריך להמשיך אנשים כאלו שלע"ע אינם מחב"ד. ואדרבה נחוצה ההשתדלות להרבות מהם כיון שלא מחווים דיעה בהנהגת בה"כ והמדרש.
מובן ופשוט ג"כ - שבבית כנסת זה צריך להנהיג אמירת תהלים, לימוד חסידות וכו', אף שבימים הראשונים צ"ל הלימוד כפי המתחילים, אם חלק חשוב מהמתפללים הם מסוג זה, ואזלינן בתר רובא. - כ"ז בהנוגע לכמות הלימודים ולאיכותם, אבל לא בהנוגע למציאות הלימודים.
ב) בשאלת נסיעתו לכאן - שמחפש מקום ללוות האמצעים וכו'. אינני רואה תועלת כ"כ בזה, והיפכו בהעדר העבודה במקומו עתה, בכל אופן, גדול יותר. ובפרט שזהו תועלת הרבים וזהו תועלת היחיד, כי כר נרחב להפצת חב"ד הדרכותי' ומנהגי' באה"ק ת"ו, ומעטים ביותר העובדים בזה והמסוגלים לזה, ובפרט כאלו שכבר התחילו בעבודה זו והצליחו במדה חשובה. ובל"ס, אשר נסיעתו למשך זמן רישומה יהי' ניכר בהעדר העבודה. ואפילו הטירדות בהכנה לנסיעה ג"כ יפעלו בכיוון זה.
נוסף על זה הוא גם הענין דהסכם זוגתו תחי', אשר אף אם תסכים יהי' זה הסכם בע"כ עכ"פ למחצה, אפילו אם לא הי' בזה שאלת האמצעים, ובפרט כשמצב הגשמי אינו בהרחבה, והוצאות הנסיעה - הלוך ושוב - הם כמה מאות לירות. והרי רובא דרובא דהספיקות שלו אפשר לברר בכתב. ואף אם גם ישאר חלק או ענינים שקשה להעלותם על הכתב, הרי ישקיע את עצמו (אריינווארפן זיך) בעבודת הפצת המעיינות, והשאר על מקומו יבוא בשלום. והאריכות בדבר הפשוט אך למותר. והרי כל יום ואפי' רגע - יקרים הם, כיון שממשמשים ובאים ימים אשר תאמר כו' (עיין שבת קנ"א ע"ב ברש"י שם ורמב"ם סוף הל' תשובה וסוף הל' מלכים וכו' ואכמ"ל). וכשימלא זמנו - הפנוי מתפלה ושיעוריו בתורה והנהגת הבית - בעבודה הנ"ל, הנה ישמח בחלקו היפה אשר זיכהו השי"ת.
בהנוגע להספיקות בהמנהגים שכותב, הנה מנהגי חנוכה מבוארים בקונטרס ברוך שעשה נסים ומצוין שם ג"כ המקורים. ואינני רואה מקום בזה לחלק בין אה"ק ת"ו לחו"ל.
בהנוגע לאמירת ברכו בכל יום בקר אחר התפלה, וכנראה כוונתו להמבואר בטור ושו"ע סי' קל"ג, הנה דעת רבנו הזקן מבואר בזה ממה שלא הביא הענין בסידור אף שישנו שם ברכו השני דקבלת שבת. ועוד יותר ממנהגי בית הרב שמעולם לא נשמע ע"ד אמירת ברכו זו (ראה ג"כ שו"ע רבנו הזקן סי' ס"ט סעיף ד' וקצות השולחן חלק א' סי' כ"ד סעיף יו"ד, וכתר ש"ט - לרש"ט גאגין ס"ק רמג. ואף שהביא בקצוה"ש מנהג אה"ק ת"ו, ע"פ הנ"ל מסידור רבנו הזקן נראה שלא סבירא לי' שהרי גם אמירת ברכו שני דקבלת שבת היא ע"פ קבלה - עיי"ש בשער הכולל - ובכ"ז הביאה, ולא הביא אמירתו בכל יום). וגם זה אינו שייך לקדושת הארץ דוקא, כי הרי בשערי תשובה סי' רפ"ו הביא שנהגו כן בימיו באה"ק ת"ו ובארץ מצרים, ודא למודעי ע"ד מ"ש רבנו הזקן בשו"ע הנ"ל שיש להזהר ממחלוקת בזה.
מ"ש אודות ענין דהתחלת שבת ויציאתו ואשר שמירת שבת היא כ"ו שעות, ובלשונו שהוא "ידוע ומובא כן", הנה מה ששמעתי הוא בהנוגע ליוהכ"פ - הועתק בלוח היום יום - משא"כ בהנוגע לשבת. ובפרט ע"פ המבואר בסידור, שאותו כתב רבנו הזקן הרבה שנים לאחרי השו"ע, בסדר הכנסת שבת - הרי אין זה כ"ו שעות. ולא עוד אלא שלדידי' הרי אפי' המבואר בנוגע ליוהכ"פ שהוא כ"ו שעות יש להקל בזה, שמקצת שעה כשעה, ולכן די יותר מכ"ה שעות.
בטח ינצל יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באופן המתאים. והשי"ת יצליחו לבשר טוב בזה ובכל הנ"ל.
בברכת הצלחה,