ב"ה, ט"ז שבט, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
בטח לדכוותי' למותר להאריך עד כמה התענינו נשיאינו רבותינו הק' ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בהתועדויות חסידיות וכמבואר בכ"מ בכתבים ובנדפסים, ואחת הכוונות בזה היתה להמשיך גם את אלו הנמצאים לע"ע מחוצה להדרכות החסידות והנהגותי', ואח"כ גם ללימוד תורתה, מובן שלאנשים מסוג זה צריך לדבר באותיות המתאימות לפי מצבם לע"ע ולא באותיות דשפיץ חב"ד שעלולים לדחותם ולא לקרבם ולהמשיכם, ולא רק בנוגע לאופן הדבור כן הוא אלא גם ואדרבה עאכו"כ, בהנוגע להנהגה בענינים של מעשה. ואם בדורנו שלפני זה צריכים היו להזהר בזה ראשי אנ"ש שבכל מקום ומקום וזקניהם ובאם הנהגתם היתה כדבעי לא הי' נפק"מ כ"כ אופן ההנהגה של שאר אנ"ש והחסידים, הרי בימינו אלה שמביטים על החסידים, ובפרט חסידי ליובאוויטש בשבע עינים, צריך כאו"א ואפילו אלו הצעירים מששים או חמשים שנה להתנהג באופן כזה שהנהגתו תקרב גם את אלו הנמצאים חוצה ולא להיפך...
ובקשתי שיעשו מצדם ככל יכולתם להשפיע על כל המשתתפים בהתועדות שתהי' הנהגת המתועדים בדרכי נועם ודרכי שלום, ולא רק בפנימיות שלא נחשדו על כך אלא אפילו בחיצוניות ובדבוריהם שמן השפה ולחוץ, ומובטחני שימלאו בקשתי זו אליבא דנפשי', ויה"ר שיהי' בהצלחה קרובה היינו בהגדלת מספר המשתתפים גם שלא מאנ"ש הלוך וגדול.
בברכה - המחכה לבשו"ט.[1]